ועוד משו, היום עשיתי מעקב בבית החולים, - דם + U.S., מאחר והכחל היה כ"כ רגיש אצלי, אז הטכנאית הציעה שנעשה בדיקה חיצונית (כמו בבדיקה של נשים הרות

) - אבל היית חייבת לשתות מלאאאאאאאאאאאאא מלאאאאאאאאא ורק שכבר לא יכולתי היא הכניסה אותי לבדיקה. בקיצור, בשביל להתרוקן מכל מה ששתיתי הייתי צכה כמה סבבים בשירותים.
ופתאום מצאתי את עצמי ברחוב ועם חייבת שוב להתרוקן.... נכנסתי לדואר, והמאבטח אמר לי אין פה שירותים ציבוריים, מצטער, , , ואז הוא אומר לי,: "את בהיריון? נכון?" - הבטן שלי עוד היתה מנופחת מהשתייה.... אמרתי לו אה אה...
לא שיקרתי... כי אני בשבוע שני כבר של ההיריון....



.
אז כן, אני אופטימית, הכי אופטימית, גם לבעלול אני כל הזמן אומרת שאנחנו כבר בהיריון (שבוע 2 למחזור).
טוב, ממש לא ברור מה המצב רוח הזה שנפל עלי, סליחה זה לא אני, זה הם (ההורמונים).
אוהבת.