שלום בנות - הריון ולידה

המון המון זמן לא הייתי בפורום אבל אני נכנסת מידי פעם וקוראת וכואבת עם כל אחת מכן.
אני כותבת עכשיו ממקום מאוד מאושר - אחרי ארבע שנים והמון טיפולים זכינו לחבוק את מאיה הקטנה שלנו,ואני כותבת כדי לנסות להראות לכן שיש אור בקצה המנהרה.
עם כל הקושי והיאוש צריך להמשיך להאמין.אל תתיאשו.זה מגיע וזה אושר גדול מאין כמוהו.
המון מילים שפכתי כאן בפורום והמון דמעות שפכתי במהלך הכתיבה.יש משהו מנחם בידיעה שאת לא לבד ויש עוד נשים שמחכות ורוצות ומקוות.אני שאבתי המון כוחות ומקווה שגם נתתי כוחות לבנות אחרות.
אני רוצה לשלוח מסר של תקווה ואהבה לכולכן.
אני מאחלת לכולכן שתהיה זו שנה של הגשמת משאלות.שנה של אמונה בעצמכן.
אל תתיאשו.
אני מסתכלת בפנים של הקטנה שלי וגאה בעצמי שלא ויתרתי והמשכתי ונלחמתי למרות שכולם מסביבי אמרו לי "די". (יש לי שתי בנות גדולות - בת 16 ובת 13).
עברתי כל כך הרבה טיפולים (תשעה במספר - חמש הזרעות וארבע הפריות) ועברתי שני הריונות כושלים באמצע (פעם עם תאומים ופעם עובר אחד) ולא ויתרתי.
המשכתי כי ידעתי שאלוהים יעזור לי ושאני אהיה בהריון פעם נוספת.
באהבה רבה
נוני.