למה קשה לי לפרגן ? - הריון ולידה

כי כאן את עדה לשקיקה שלנו ולציפיות שלנו
וכשזה אצל חברים, את לא יודעת כמה זמן הם כבר מנסים,
כמה הם חיכו והתפללו.... אז את פחות מרגישה חלק מהשמחה שלהם
חוץ מזה נראה לי שזה קרוב אלייך זה צובט יותר כי זה מול הפרצוץ ולא וירטואלי...

אל תרגישי רע...
חוץ מזה גם אלייך זה יגיע בקרוב...(דמייני את האייקונים של החזקת אצבעות וחיבוקים, לא עובד לי במחשב הזה חחח)

היי "רוצים תינוקי"
מבינה אותך ומזדהה איתך בתחושה של - למה הן ואני לא...?
אבל את חייבת להבין ולהפנים ש 5 חודשים זה לא הרבה.....וזה טבעי בסוף תגיע...
אני מבינה שקשה לפרגן, ואז הצביעות עולה מהגרון...
אבל, אנחנו לא יודעות מה עבר על הבנות האלו עד שהן הצליחו להיכנס להריון... אולי גם הן חיכו הרבה זמן כמונו..?
אני בזמן האחרון פתאום רואה שכולן סביבי בהריון.... כל מקום שאני הולכת אני קולטת משהי בהריון...
אבל זה הכל פסכולוגי (ככה בעלי אומר לי) שבגלל שזה מעסיק אותנו כל כך אז זה מה שקורה..

sivkush אני מלווה לך

חחחחח תודה

ממי.... את חייבת לתת לגוף שלך רוגע....

5 חודשים זה מעט מאוד.. זהו הזמן שאת רק מתחילה להבין את הגוף שלך עם הביוץ..

לאט לאט גם הזמן שלך יגיע...
נכון שזה מעצבן לראות ולשמוע שכולן בהריון וזה קורה לכולנו פה אבל אנחנו חייבות להתמודד עם זה....



בע"ה את תיקלטי להריון... זה בסוף יקרה!!!!

תודה בנות יקרות ומקסימות !!!
כל המקרים ה"קרובים" של חברותיי היו דווקא ללא ציפייה ארוכה, אחת הפסיקה גלולות חודשיים אחריי, אחרת נקלטה חודש אחרי הפסקת גלולות... ועוד הרשימה מתמשכת... שוב אני חייבת לציין שאני מייחלת ומברכת בבריאות והריונות תקינים ובריאים בריאים..

אני משתדלת להיות אפטימית אני מבינה ש5 חודשים זה לא הרבה אבל אחרי שנבדקתי וגיליתי שיש לי רירית דקה ושחלות פוליציסטיות ושאני מקבלת כל 46 יום מחזור, קצת קשה להיות רגועה או אופטימית.

בשורות טובות

לפי דעתי (ושיתפתי את הבנות כאן בפורום בכך) וסליחה מראש אם הכנות שלי פוגעת במישהו, השוני הוא שכאן בפורום זה לא אישי, זה לא מספיק קרוב, זה וירטואלי וכאילו לא אמיתי. אז אנחנו מוצאות כאן אוזן קשבת ויודעות שיש כאן בנות שעוברות לבטים וקשיים דומים, שמייחלות ומצפות, שלעיתים זוכות ולעיתים מתאכזבות... כשמישהי מהפורום מודיעה שהיא הצליחה זה לא מספיק קרוב, זה לא ממש נוגע רגשית. זה כמו סרט שאנחנו שמחים ועצובים, מתגשים ומפחדים יחד עם גיבורי העלילה, אבל ברגע שמכבים את הטלוויזיה... פאף... הכל נעלם כלא היה... לא אמיתי...
בחיים האמיתיים את רואה את האנשים האלה ואת לא יכולה להשלות את עצמך. זה שם, זה קיים, והנה היא יושבת מולך, כולה חיוכים, זוהרת מאושר והתרגשות, נהנית ממלוא תשומת הלב, מרגישה כאילו הכל סובב סביבה וסביב העובר הקטנטן שמתבשל בתוכה... היא מרגישה כמו איזו קוסמת, בוראת החיים, והוא כולו נפוח מגאווה... הם הצליחו!!!!!!!!!! ואת יושבת בצד, מסתכלת ויודעת שהם הצליחו ואת לא... וזה כל כך אמיתי ואי אפשר להעסביר את הערוץ ברגע שזה נעשה קצת יותר מדי צורם... אז את מחייכת ועושה את עצמך.....
ולא, זה לא אומר חלילה שאת רעה, וזה לא אומר שאת לא שמחה בשבילם. את שמחה בבילם, אבל עצובה בשבילך. וככל שזה קרוב יותר אלינו ככה זה יותר חזק...

אבל חמודה, כמו שהבנות כאן אמרו: חמישה חודשים זה באמת לא הרבה... ואם תדמייני את עצמך עולה למעלה ומסתכלת על הכל בגדול, מה זה משנה: חודש לפה, חודשיים לשם... אז יהיה הפרש של שלושה, ארבעה, חמישה חודשים בין הילד שיוולד לך בע"ה לבין הילד של החברה. מה זה כבר משנה?! העיקר שיהיו ושיהיו בריאים...
תהי חזקה ובע"ה שזה יבוא מהר...
הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...

papaya, ריגשת אותי עד דמעות...

בשורות טובות

לדעתי בפורום יותר קל לך לפרגן,
1. בגלל שאת יודעת כמה זמן כולנו מנסות (ובדר"כ זה הרבה)
2. בגלל שאת לא ממש מכירה פה את האנשים
במציאות שלנו, חברים הם חלק מהחיים, אנחנו לא מסננים אותם לפי מצבי רוח שלנו
בפורום את בדיוק יכולה להחליט מתי בא לך להיכנס ומתי לא,
ולחבר את לא תגידי שלא בא לך לשמוע ממנו בתקופה הקרובה(כי את לא מצליחה להיכנס להריון)
מיה שמחכה לחסידה.....

בנות אתן עושות עבודה משו-משו

אתן כ"כ מפרגנות ומעודדות..... אמנם הגבתן על ההודעה של "רוצים תינוקי" אבל

זה כאילו הגבתן לכל הבנות בפורום וזה נותן הרבה כח!!!!!!

אמן שלכולן יתגשם החלום!!! /

הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...

בהחלט כן ! באמת משו משו
הבנות כאן זה חומר אנושי מיוחד ואיכותי מאוד
כמה אהבה אין עליכן !!!

בשורות טובות

אל תרגישי רע...זה טבעי לגמרי להרגיש מה שאת מרגישה...
תראי, חמישה חודשים זה לא הרבה...
ותאמיני לי,ששחלות פוליציסטיות לא יפחידו אותך, תסירי דאגה מליבך.

יש לי כמה עצות בשבילך....
תחווי את הרגע...אל תהיי עסוקה בזה כל הזמן , תחשבי מה עכשיו את יכולה לעשות ...
שאח"כ עם תינוק לא תוכלי.

ואני כ"כ מסכימה עם papaya מזה חודש לכאן ולכאן...זה לא משנה.
מה שחשוב הוא שתסתכלי בעוד כמה שנים אחורה ותהיי כבר עם ילדים ב"ה, תראי את תקופת "הנסיונות" שלכם כתקופה טובה.

פפאיה, את מקסימה, גם ממני,

מיה שמחכה לחסידה.....

רוצים תינוקי-תראי גם לי יש שחלות פוליציסטיות ובהריון הראשון נקלטתי ישר זה לא אומר כלום.
מה שכן כרגע אני רוצה לנסות להכנס להריון וגם הרירית שלי דקה ויש לי גם בעיות במחזור אני לא מקבלת ואם כן רק באיחורים ובחודשיים האחרונים אני גם מקבלת כדורים לקבלת מחזור.
אני מקווה ומייחלת שזה לא יפריע לכניסה להריון למרות שזה קצת בעייתי ,אני מנסה להיות רגועה ולא להכניס צלעצמי מחשבות שליליות.
אני מקוה שבשביל שתינו ובכלל לכל בנות הפורום שה' ישמע את תפילותינו זהו חודש הסליחות ויתן לנו את המתנה שאנחנו כל כך רוצות ושזה יקרה כבר החודש

http://www.holdthatpic.com/

אמן
מיה שמחכה לחסידה.....

mori.k... אמן אמן ואמן !!!!
שייקרה החודש , איזה חלום מדהים זה יהיה אם נגיד אחת לשנייה שסוף סוף ברוך השם אנחנו ב........

דרך אגב... כמה זמן לקח לך להיכנס, הכוונה ב שישר נקלטת היא ישר עם הפסקת הגלולות? כמה חודשים?......

בשורות טובות

גם אני רוצה לעודד..
הייתה לי רירית-דקה,שברור שתיגרום לריבוי-זקיקים ולא לזקיק-מוביל,ולכן ראו אצלי גם שחלות פוליציסטיות, עודדתי את עצמי,שזה תגובתי ולא לתמיד (למדתי את הנושא), בגלל המצב..
למרות, שהרופא פסק החלטית שזהו..יש לי שחלות שכאלו..
אז מה עשיתי?
הכי התחברתי באותה-התקופה,למה שצריך להספיק מבחינה-פרקטית לפני שמגיע התינוק/ות וממש התחברתי כעת למה שמרבס כתבה כאן

היי מרווה...
את מסקרנת אותי מאוד
את האמת שקראתי פה ושם על הסלק והתחלתי לאכול אותו אפילו לא מבושל.. עם לימון ומלח... וגם התחלתי לנסות להיות יותר רגועה, אני הולכת לשיעורי יוגה..
אז את אומרת שאני צריכה: - לאכול סלק (זה טוב לאכול אותו לא מבושל??)
- לעשות הליכות
- ולשתות תה סיני מיוחד (שמעתי שאפשר להשיג כזה
גם בירושלים)
דרך אגב.. לא הבנתי את הסוף של תשובתך ,,, אחרי כל זה זה לא הצליח או שכן?....

בשורות טובות

חאביבתי

מרווה, צמרמורות מלטפות אותי עכשיו....
את צודקת צריך אמונה בראש ובראשונה, פשוט כשכל כך האמנתי התאכזבתי חודש אחרי חודש...
אני מקווה לאמץ גישה חיובית ורגועה באמת בכדי שזה יצליח, גם בעלי אומר שברגע שארגע כל הדלתות ייפתחו בפניי........
כמובן שזה איכשהוא לטובה כי בהתחלה נורא חששנו כשהפסקנו את הגלולות ואפילו "נזהרנו" בחודשיים הראשונים והפסקנו בעצם עם הגלולות רק 7 חודשים אחרי החתונה כי הוא פחד שיפריע לו לסטאז'..
ותראי אותנו עכשיו אנחנו מתחננים שיצליח...
אולי הגלגל הסתובב לו כך שנעריך את המתנה האלוקית הזו שנקראת פרי הבטן.......... ונצפה לה בכליון עיניים

בשורות טובות

מרווה ריגשת אותי....זה כל כך נכון...
איפה שנמצאת האמונה שלך - שם גם ההצלחה שלך...
התחברתי מאוד לדברים האחרונים שהזכרת...
וזה חיזק אותי מאוד.
תודה
מיה שמחכה לחסידה.....