איזה אמהות אתן מחוץ לבית? סקר! - הריון ולידה

סל החוקים שלנו בא איתנו לכל מקום שאנחנו הולכים אליו!

בין אם זה זה אצל סבא וסבתא, בין אם בגן השעשועים ובין אם זה אצל חברה אפילו כזו שאני מרגישה איתה הכי חופשייה בעולם!

אני חושבת שזה מאוד חשוב!

האמת... זה קצת מוזר, מגיל ממש קטן, מאור מתנהג בבתים של אחרים בצורה שונה לגמרי מאשר בבית שלנו.
הוא לא מרשה לעצמו להשתולל בבתים של אנשים (אפילו אצל סבא-סבתא), משתדל לאכול יפה בלי ללכלך, אוסף אחריו את המשחקים (בבית אני צריכה להגיד לו מיליון פעם שיאסוף וגם זה אל תמיד עובד).
כך שאין לי כל בעיה, כולם חושבים שהוא ילד מושלם חחחחח.
אבל אם היה צורך להעיר, כמובן שהייתי מעירה!

לי אישית יש חברה שלא מעירה לבת שלה בכלום אז אני לא ממש מתה על זה שהיא באה אליי אבל כשאין ברירה סובלים בשקט

תלוי איפה למה ואיך

אם הולכים לבית של אנשים אני לא נותנת לו לעשות מה שהוא רוצה ומבקשת ממנו להתנהג יפה ולהקשיב לאנשים שאנחנו מתארחים אצלם

בחוץ בגינה אני נותנת לו להשתלול לקפוץ לרוץ כל עוד הוא לא פוגע בילדים אחרים ולא בעצמו שיהנה שיוציא אנרגיות זה חשוב וטוב ילד לפעמים צריך את זה כמובן שזה בגבול הטעם הטוב
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

ברור שמעירה!
לפעמים אפילו יותר, כי לא כל מה שאני מרשה בבית בהכרח מרשים בביתם אחרים
אז אם יש לי ספק אני אוסרת (אלא אם אומרים לי עזבי אותו, תני לו... אז אני מרשה)

להשתולל בחוץ אין בעיה, להוציא אנרגיה גם אין בעיה...
[/][
[]

תראי, מכיוון שבבית הוא חופשי ומאושר, ומטפס על ספות וקופץ מפה לשם , אז כן , לא אכפת לי שבקופת חולים הוא ישב על הכסא הזה , אחכ על הכסא ההוא ואז ילך להביא מים וילחץ על המעלית . מה זה משנה ? לא מפריע לאף אחד.
אני לא יכולה לדרוש מילד שיש וימתין 30 דקות בשקט מופתי .
אבל אני לא מסכימה לו לצעוק במקום צבורי , (חברים , קופח , חדר מדרגות)
או לזרוק אשפה על הרצפה. אני לא מרשה לו לעלות עם נעליים על ספות של אחרים
ובטח שלא לקפוץ עליהן .
אני גם לצערי סובלת מחברה שלא מעירה על כלללללללללום וזה משגע אותי

לפני הסקר -
מה זה התמונה המהממת הזאת?!!
ומזה הדמיון הזה בינהם? הולכים ונהיים יותר דומים.
אם היית מעמידה אותם עם עוד 50 ילדים הייתי יודעת שהם אחים

אם הולכים לבית של אחרים אז אני ממש מקפידה
בגן השעשועים נותנת לו לרוץ חופשי עד שהוא מגיע להורים שלי שנמאס לו מהמשחקים

אני בבתים של אחרים יותר מקפידה על החוקים כי לא נעים לי

היי לכולכן
"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

זה באמת תלוי בהרבה דברים
אם למשל בבית אני מקפידה על לסיים את הצלחת ורק אז קינוח, אצל חברים אני לא אקפיד (אלא אם ממש נראה שהיא בכוונה מזלזלת).
לעומת זאת אם למשל אני רואה שהיא משתוללת מדי, וזה מקום זר ואחרי פעם או פעמיים שהיא לא מקשיבה לי אני אהיה מאוד קשוחה ואזהיר אותה שאנחנו נלך אם היא לא תקשיב לי.

אז זה תלוי- יש דברים שאין לי בעיה להתגמש בחוץ ויש דברים שלא.

לפני כמה שבועות היתה כתבה של דנה ספקטור, ובה פרופסור רולידר (ההוא מתוכנית הטלוויזיה "סדרת חינוך") אמר שהיום זה דור ה"די חמודי, תפסיק,זה לא נעים לי". רואים אמא בסופר שהילד שלה מקלל, מושך לה, מרביץ לה, והיא בתגובה אומרת שזה לא נעים לה....כאילו מה היא חושבת, שכך הוא יפסיק?
כשקראתי את זה חשבתי בדיוק על מה שאת שואלת....זה לא שאותן אמהות באמת מתנהגות ככה בבית, אלא יש אמהות שבציבור לא יודעות להציב גבולות....לא יודעות להעמיד את הילד במקום כשיש עוד זוגות עייניים על הסיטואציה.
ואני חושבת שהתנהגות כזאת היא לא טובה, חייבים להיות מאוד עיקביים בחינוך של הילדים, אבל מצד שני לא כל אחת מרגישה בנוח להוציא את הצד הזה שבה מול כל העולם....יש הרבה ביישניות שרק רוצות לסיים את הסיטואציה מהר, להשתיק את הילד בכל דרך, רק שלא תישבה תשומת לב מצד עוברים ושבים....

אני אותה אמא בבית ובחוץ

בייבי ביום- בדיוק בגלל זה החינוך של היום

טוהר

מתנהגת אותו הדבר גם בבית וגם בחוץ.
גבולות הם גבולות בכל מקום
בלי רע לא היינו מעריכים את הטוב!
שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

בעיקרון אותו דבר, החוקים לא משתנים
אצל אחרים אני בדר"כ מרשה יותר חטיפים וממתקים

לא יודעת כי אני בקושי יוצאת איתם ....

זה תלוי אצל מי אנחנו מתארחים, עד כמה איכפת להם וכו'...
אבל יש חוקים, שהם מהבית והם לא ישתנו בשום מקום!
כמו למשל: לא לקפוץ על הספות, לא להשליך אוכל או צעצועים, אסור לגעת בשלטים ופלאפונים (מאז ומתמיד אני לא מרשה לשקד

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

מה פתאום משחררות בבית אחר, ההיפך הוא הנכון, בבית אחר
אני בקושי יושבת, כל הזמן סביב הילדים ומעולם לא נתתי להם להפוך את הבית
או שיש כאלה שקופצים על ספות / מיטות

שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

גל, מאי, טל, שי ומתן
שה' ישמור עליכם מכל משמר

בדיוק אותה אמא של הבית ..
<a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lbdf.lilypie.com/A4ZJp3.png" width="400" height="80" border="0" alt="Lilypie" /></a>

בית כמו בחוץ. אבל בהתאם למקום ולזמן - אם זה מקום שמאפשר להשתולל מבלי לפגוע ולהפגע - לי אין בעיה עם זה

מחוץ לבית אני ובעלי משחררים יותר את הרסן,
אבל לכל דבר יש גבול.
אם לינוי מתחילה לחצות גבולות אז אנחנו קוראים לה לסדר

[[[

אותו דבר בכל מקום
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected]

מאוד תלוי איפה אנחנו, אבל כעיקרון החוקים הבסיסיים כמו לא להתנהג באלימות או לכבד מבוגר ולדבר בנימוס וכו' תקף בכל מקום.
עוד שריטה שיש לי, כאשר מגישים כיבוד למבוגרים כמו פיצוחים וכד' אני לא מרשה לילדים להתקרב לשולחן.. לא רוצה שיחשבו שהם חזירים כי ידוע שלילדים יש נטיה להתנפל מחוץ לבית על כיבוד שיש בבית בשפע והם לא נוגעים. אם הם רוצים משהו הם מבקשים ממני ואני נותנת

אני מודה שאצל הוריי אני קצת פחות קשוחה כי אמא שלי ישר כועסת עליי- תני להם עזבי אותם וכאלה. שם גם הם מתפנקים פינוק מלא..

פעם הייתי עם הבן שלי והוא נורא רצה שאקנה לו משהו ואמרתי לא והוא התחיל סצינת השטחות ובכי באמצע הרחוב, ואני לא ויתרתי לו! כל העיר הסתכלה עליי ואפילו אישה אחת אמרה שאני אמא רעה

אתן כאלה חמודות שהילדים כ"כ ממושמעים