שאלת מוצץ - הריון ולידה

היי, מה שלומך? איך מתקדם ההריון?
אצלי סתיו גם מכור קשות, למרות זאת- אנחנו מסבירים לו שמוצץ זה רק בלילה ושהוא מחכה לו במיטה (עסקת חבילה יחד עם החיתול). לרוב עובד אבל ברגעים הקשים של עייפות או פינוק- אין מנוס, כנראה שבאמת עדיין מוקדם לגמול בגיל הזה.

אבל הם כל כך מתוקים וטוב לדעת שיש משהו שעוזר ומרגיע אותם בשעת הצורך לכן אל תלחצי עליו- כנראה שהוא עובר תק' שבה הוא זקוק יותר למוצץ.

תודה מתוקה.
ההריון 555 עובר בטיל ובכיף - כבר מחכה לבייבי בקוצר רוח!
מה שלומכם? המוןןןן זמן שלא היית פה

שמחה לשמוע! שימשיך להיות קל 555
כן, היתה לי תק' לחוצה עם מעבר דירה (למקום זמני כך שמצפה לי שוב מעבר עוד כמה חודשים),
הייתי מאוד עסוקה עם הארגונים והטיפול בצוציקים.
סתיו ואלון בדיוק באותו הגיל. קולטת שהוא כמעט בן שנתיים?!?

אצלי היא נגמלה ממוצץ לבד בגיל שנה וחודש ומאז פשוט לא מוכנה לקחת יותר.

איזה כיף והקלה שבריאל נגמלה לך לבד ולא תצטרכו לעבור את תקופת הגמילה...

יעל - ואללה ממש אותו גיל הפרש של כמה ימים - לא יאומן שעברו כבר כמעט שנתיים!!!

הבן שלי גם כן מכוווור למוצץ, רוצה רותו כל הזמן. הוא לקח מוצץ לאחר מאצים רבים רק בגיל 5 חודשים

והיום נלחמים לגמול

אני גמלתי לקראת שנתיים ושמונה חודשים. ממליצה לך להרגיל אותו באמת שהמוצץ יהיה במקום קבוע, למשל מתחת לכרית שלו או לשמיכה במיטה, וכשהוא רוצה הוא יודע שהוא יכול לקחת משם לבד ולהחזיר לשם. אם בשביל נחמה או כל דבר אחר. וכל פעם להגיד לו שקשה להבין אותו כשהוא מדבר עם מוצץ אז שיוציא וישים מתחת לכרית. לאט לאט להרגיל אותו שזה יהיה רק לשינה צהריים ולילה ובאמת לרגעים שעייפים או מקבלים מכה. .ואז כשכבר תרצי לגמול זה ילך לך יותר בקלות. תתפלאי איך לפעמים לנו יותר קשה מהם. בסופו של דבר הם כמו רובוטים קטנים וברגע שהם רגילים למשהו הם דבקים בו..ככה עשיתי לפלג בהתחלה והוא לבד היה כבר רץ להוציא מהכרית ולשים מתחת לכרית. ותדאגי שלא יהיו אוסף של מוצצים בהישג יד בבית (בכל אופן לא בהישג יד עבורו) אלא רק מתחת לכרית.

גם אני עושה ככה עם ניתאי רק בשנת צהריים ולילה מוצף לפעמים הוא באמת לא מוכן לוותר ולפעמים זה בסדר תלוי עד כמה הוא עסוק זה בסדר שלפעמים הוא לא מוכן לוותר עליו פעם עבדתי בגן ילדים שלחו אותנו להשתלמות ובאמת בדיוק דיברו על מוצץ מאוד חשוב לא לריב עם הילד ולתת לו ללכת עם התחושה שלו לגבי המוצץ יכול מאוד להיות כשהוא מרגיש שהמוצץ עכשיו חשוב לו בכל אופן תורידי בהדרגה שוב לאותו מצב ועם שוב זה קורה לחזור שוב על כך ובגיל שנתיים וחצי כבר תוכלי להתחיל לעבוד על חצי גמילה

ניתאי החיים שלי!

מאיה גם הייתה באופססיה על המוצץ
ולא הייתה התקדמות עם הדיבור אז פשוט זרקתי את כל ה100 מוצצים
וזהו.... כבר חודש בלי

גם אני ממש רוצה לגמול אותה אבל ממש לא עושה כלום בנידון, אני רואה שהיא עוד זקוקה לו ולא רק לשעות הלילה..
לפעמים אני מסבה את תשומת ליבה שהיא כבר גדולה ולא צריכה אותו, אבל לא מעבר. אם היא מדברת עם המוצץ אני מבקשת שתוציא "כי אני לא מבינה.."
יותר מזה אני יכולה לומר לך שהלידה של יעל ואילון מעכבת את הגמילה לדעתי - ובגלל הקנאה וכל התקופה שהיא עוברת אני ממש לא רוצה ללחוץ בנושא.
את תלדי בע"ה שאלון שלך יהיה בערך כמו ההפרש של אילה ויעל ואילון..

אני גם חושבת שההיצמדות שלו למוצץ בתקופה האחרונה הייתה בגלל הגן וההסתגלות לקבוצת ילדים חדשה....
בינתיים אני זורמת.
עד לפני שלושה שבועות כשהייתי אומרת לו להוציא את המוצץ "כי אני לא מבינה" מה הוא אומר הוא היה מעיף אותו על הרצפה וממשיך בלעדיו עכשיו הוא פשוט לא מסוגל להיפרד ממנו.
ואני לא רוצה לגמול עדיין לגמרי כי אני מאמינה שזה מאוד ינחם אותו בתקופה שיהיה לו אח "חדש".

כשאני רציתי להעביר את המוצץ והחיתול של יהודה ללילה בלבד, לא ידעתי מה אני עושה איתו, כי הוא היה פשוט מכור לשתיהם.
חברה נתנה לי המלצה לעשות כל בוקר טקס של השכבה לישון.
אנחנו אומרים לילה טוב לחיתול, לילה טוב למוצץ, משכיבים אותם במיטה ומכסים אותם עם שמיכה.
לקחו כמה ימים שהייתי צריכה פשוט לנעול את החדר שלו אחרי הצהרים כדי שהוא לא יקח אותו משם ואז זה עבר.
עד היום אנחנו משכיבים שותם לישון וגם הגננת שלו עושה את אותו הדבר אחרי השנת צהרים.
היום הוא כבר מוסיף עוד דברים, לילה טוב לכרית, לסדין, לשמיכה, לדובי וכו'.

מירי, אמא לשתיים וחצי