למאמינות שבינינו... - הריון ולידה

מצאתי משהו:
"מי שברך אבותינו ואמותינו אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך וירפא את כל חולינו [פלוני/ת בן/בת פלוני/ת] הזקוקים לרפואה שלמה, בעבור שאנחנו מתפללים להחלמתם. בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם להחלימם ולרפאותם ולהחזיקם ולהחיותם וישלח להם מהרה רפואה שלמה מן השמים, עם כל חולי ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן."

רפואה שלמה!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

תודה רבה
הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...

לדעתי פשוט אומרים...
אני מאמינה גדולה של תפילות, אבל עם דגש על כוונה ולא על צורה!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

בשורות טובות

אני לא מהמתפללות, אבל בהחלט מחזיקה
מקווה שהקטנטונת הזו תתחזק ותשרוד,
היא הראשונה שלהם?

כן.. מה זה קיוויתי שזה ילך חלק יותר...
בן הדוד שלי הוא עוף מוזר. נולדנו בהפרש של כמה חודשים במרחק של כמה רחובות זה מזה. אמא שלי ואביו אחים.. גדלנו יחד..
בגיל 10 אנחנו עזבנו את העיר והוא נשאר. בגיל 12 הוא התגייר (אביו יהודי ואמו רוסיה) וחזר בתשובה. היום הוא דוס מן הסוג שרואים רק בבני ברק: שחורים, כובע, ציציות.. מלמד בישיבה שם..
עד שסוף סוף הבחור התחתן לפני כשנה (בגיל 30 כמעט שבשביל בחור ישיבה זה מאוחר משהו..) כל כך שמחנו וקיווינו שילך להם בצ'יק.
היא נקלטה די מהר, אבל ההריון היה קשה: עד חודש 4 דימום, ואז חודשיים של שקט עד שלילה אחד, בתחילת השביעי ירדו לה המים...
עד היום ה-31 מהלידה הוא לא אמר לנו כלום...התינוקת לא היתה בת קיימא... אתמול מלאו לה 31 יום והוא התקשר לבשר לנו.
עד היום היא בטיפול נמרץ, מחוברת לכל מה שרק אפשר לחבר גוף כל כך קטן ששוקל קצת יותר מחצי קילו. אמה מחוברת אליה ובן דודי מחובר לתהילים...
סיפור לא פשוט. אבל ככה זה, קב"ה מנסה את הטובים...
הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...

תאמרי את פרק כ' בתהילים...
מחזיקה אצבעות

יואו איזה סיפור.....
מחזיקה
הלוואי ויהיה סוף טוב

הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...