תמיד כששומעים על איזה אסון - ילד נכווה, ילד נעלם , ילד נפל ,
תמיד יוצא לנו לחשוב - שיווו איך ההורים האלו לא שמרו על הילד?? נכון?
אז אני רוצה לספר לכן שעם כמה שאני אמא שומרת , ובאמת עם יד על הדופק,
ירין היה במרחק חלקיק שניה מאסון , גם ביום חמישי וגם בשישי !
בחמישי היינו במרום נווה ברמת גן . מי שמכיר, זו רחבה של בתי קפה ומזרקה וקניון שכונתי קטן.
קיצר אני ובעלי יושבים עם ירין על שפת המזרקה ואז ירין החליט שהוא רוצה לרוץ לתוכי . בסדר.. מרחק ראיה.. לא נורא ..
אבל מה? פתאום איזה אופנוע החליט לחצות את הרחבה (שלא מיועדת לכלי רכב )
במהירות , וירין לא ראה , רץ כאילו אין מחר, האופנוע נוסע ממש לכיוונו , וכל מה שתצעקי או תרוצי - לא תגיעי בזמן .. הלב שלי נפל נפל נפל ראיתי שחור בעינים והאופנוע פיספס את ירין נראה לי בפחות מחצי מטר!!!!!!!!!!
ארוע שני :ביום שישי היינו בארוחת ערב אצל אחותי . יש לה 3 ילדים קטנים ..ומשום מה , באמת לא יודעת למה,הספה הוזזה והוצמדה לחלון נמוך יחסית .
אני ובעלי יושבים על הספה ובעלי שואל את גיסי - תגיד זה לא מסוכן שהחלון ככה פתוח? (קומה 5! )
אז גיסי אמר שבדכ החלון נעול ובשאר החלונות יש סורגים .. לא עברו 5 דקות ,אנחנו ממשיכים לדבר , אני ובעלי וירין על אותה הספה בדיוק, לידו !!!!!!!
ואז אני מעיפה מבט הצידה , רואה את ירין עומד על הידית של הספה ,שכאמור הוצמדה לחלון , מתכופף למטה בחלון , ורגל אחת כבר באויר!
איזה צעקה אני שמתי שם ! אין , תוך שניה הילד היה נופל , ואנחנו היינו לידו!!!!!!!
וירין אחרי זה עוד חשב שכעסתי עליו והוא אמר - אבל רק רציתי לראות למטה