יש פה מומחיות לגמילה? - הריון ולידה

יכול להיות שהיא באמת עדיין קצת קטנה.
הבן שלי, שהוא בן שנתיים ושבעה חודשים, והתחלתי איתו כי היה לי נורא דחוף.
היום, שאנחנו כבר חודש וחצי בלי טיטול כל היום ועדיין יש לו לפעמים פה ושם פספוסים.
אם באמת חשוב לך כבר לגמול אותה עכשיו, אז תתעקשי ובסוף היא תלמד, אבל אם לא אכפת לך לחכות עוד, אני הייתי מחכה אפילו לאזור פסח כדי להתחיל איתה.
יש ילדים שבשלים כבר מגיל שנה וחצי ויש כאלה שגם בגיל שנתיים וחצי עדיין לא בשלים.
אולי יש למישהי רעיון אחר, אבל אני הייתי פשוט מחכה, אין שום סיבה למהר!!!
ועוד משהו, גמולה בבית לחלוטין לוקח יותר משבוע, ואת עדיין יכולה להתחיל עם המעון, אפילו שבבית היא עוד לא גמולה לחלוטין, להיפך, במעון הם יותר מנוסות וגם יש שם עוד ילדים שבלבי גמילה כך שזה נותן להם הרבה מוטיבציה.
הרעיון של להתחיל שבוע בבית הוא רק בשביל שהילד יתחיל לעכל את הרעיון בבית קודם.

מירי, אמא לשתיים וחצי

את מספרת ש-3 פעמים ניסית לגמול ובסוף חזרת לטיטולים- יכול להיות שהדבר גרם לבלבול אצל הילדה?
כעיקרון את צריכה להוריד ציפיות לגמרי כלומר לא לצפות שעוד X זמן היא תיגמל. לתת לה את כל הזמן אבל בשביל זה את צריכה להרגיש שאת מוכנה גלמול אותה.
אם החלטת שמורידים את הטיטול הפעם ומכיוון שזו הפעם הרביעית אז את חייבת להיות מוכנה לזה שלא משנה כמה זמן ייקח לה לא להחזיר את הטיטול כי אני חושבת שהחזרת הטיטול רק יחמיר את המצב.
יש הרבה ילדים ש"מפחדים" לעשות קקי בסיר. לא להתרגש מזה לתת לה לעשות בתחתונים ורק לציין כל פעם (לא בכעס אלא בטון רגיל ובקצרה) "קקי עושים בסיר" ולהמשיך כרגיל.
פשוט להוריד כל ציפיה שיש לך לקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם חודשיים בגיל הזה לגמול, לא להלחץ לא להלחיץ.
אם אישית מאיזו סיבה שהיא את לא חושבת שאת רוצה להיכנס לתהליך של חודשיים-שלושה של גמילה (כלומר להוריד לחלוטין טיטול גם מחוץ לבית) אז לא הייתי מנסה בכלל - את יכולה לחכות עד גיל שנתיים וחצי שלוש...

אם היא עושה פיפי בסיר זה כבר התחלה טובה

אני לא אמרתי שאני מתכוונת להיכנע הפעם - בפעמים הקודמות זה היה מגובה ברופאת משפחה ורופאת התפתחות - לא סתם החלטנו לוותר
הפעם החלטתי לא להיכנע ויהי מה!!!!
גם אם יקח חצי שנה אז מה אם הידיים שלי כבר מסריחות ממלבין
בכל אופן אתמול היתה נסיגה גם בפיפי והיא פספסה 2 מתוך 2
היום בבוקר סירבה בתוקף לשבת על הסיר בסוף שיחדתי עם וופל - אבל לא עשתה כלום (וקמה עם חיתול נקי מהלילה )

אבל יש סבלנות.

כרגע אני רק ביקשתי עצות לגבי הקקי - לא התייעצתי אם להחזיר טיטול או לא

אימא שלי מומחית בגמילה!! גם אותי וגם את אחי הקטן גמלה בגיל שנה... כן כן בגיל שנה

אז תכניסי את אמא שלך לענות לי

גמילה, גמילה....נושא רגיש שלי!!!
אני עברתי עם הבת שלי תהליך גמילה קשה ומעייף ועדיין הוא לא מושלם אבל הוא בהחלט כמעט מושלם. אני אתאר לך מה עברנו ומקווה שעל הדרך זה גם יעזור לך....
גם אני בהתחלה ניסיתי ולא היה שיתוף פעולה והחזרתי טיטול נראה לי איזה פעמיים כאלו. בסוף שהחלטתי שמורידים הורדתי לחלוטין גם בגן ולא היה שיתוף פעולה בכלל!!!! הבת שלי התאפקה והתאפקה ולא הסכימה בשום אופן לשבת לא בסיר ולא בשירותים. היא היתה בת שנתיים וחמישה חודשים. בגן התייאשו מאוד מהר כי כמובן שבסופו של דבר היה בורח לה בתחתונים גם פיפי וגם קקי ואז החלטתי שלפני שאני עושה נזק אני הולכת לייעוץ - לא בושה לבקש עזרה כשקשה.
היועצת עזרה לנו מאוד מאוד מאוד! קודם כל אמרה לחכות לחופש מהגן וכך אכן עשינו, החזרנו טיטול לעוד איזה שבועיים עד החופש מהגן (זה היה באוגוסט) ואז בתחילת החופש אמרנו לה, מורידים טיטול וזהו!! לא לשאול אם היא צריכה פיפי או קקי אלא לקחת כשנראה שהיא צריכה או אם היא לא עושה סימנים אז כל שעה בערך ולהושיב ועכשיו אומר משהו שאולי יזעזע חלק מהבנות אבל פשוט זה מה שעשה את כל ההבדל אצלנו, להושיב גם אם הילדה בוכה ומתנגדת, ממש להחזיק אותה אפילו כן כן קצת בכוח... לא לכעוס אלא להסביר לה שהיא עכשיו חייבת לשבת. היועצת הסבירה את זה כך ואחרי שאמרה את זה זה נשמע כל כך הגיוני - אם הילדה לא מוכנה שיקשרו אותה בכסא הבטיחות ברכב נכריח אותה? כמובן! לצחצח שיניים אם לא היתה מסכימה היינו מכריחים - כמובן!! זה כמו כל הדברים האלו, כשהילד רואה שזה חלק מהסמכות ההורית ושזה מה שנדרש ממנו הוא עושה וזה עבד עם הפיפי כמו קסם יומיים הושבנו קצת בכוח ודרך אגב בגיל כזה מומלץ ישר על האסלה לנסות כדי שלא יהיה אחר כך עוד שלב. ואחרי יומיים הבינה שאין לאן לברוח ושיתפה פעולה. מאז הפיפי מושלם זה באמת לקח יומיים, עם הקקי כמו אצלך היה הרבה הרבה יותר קשה! היא גם פחדה לעשות באסלה ותקופה מאוד ארוכה היתה מתאפקת ובסופו של דבר עושה בתחתונים. כמו שכבר אמרו לך פה קודם כל לא לכעוס, אבל כן להגיד בנחישות, בפעם הבאה תעשי בסיר/באסלה, קקי לא עושים בתחתונים - איזה בלבול או משהו כזה.
אצלנו לקח המון זמן לשחרור עם הקקי מה שבסוף עזר זה שלא דיברתי איתה בכלל על הקקי, לא שאלתי אם יש לה לא הזכרתי קקי, וזה הרגיע לה את הפחד ככל הנראה, עם הזמן התחלתי בערב אחרי הארוחת ערב להושיב אותה לזמן ממושך, אנחנו יושבות לא משנה אם יצא או לא רק לשבת - אבל שוב לא לתת לה לקום, אין לקום עד שהיא לא יושבת יפה לפחות חמש דקות וזהו פשוט זה התחיל לעבוד. כבר משהו כמו שבועיים שהיא עושה רק בשירותים, זה עדיין לא מיוזמתה, אני לוקחת אותה בערב ואנחנו יושבות אבל כבר אין התנגדות ואין פחד.... בקיצור המון המון סבלנות!!! ואם את מרגישה צורך לכי לייעוץ לי זה מאוד עזר!

ועוד הצעה...
טבלת הקסם!
תעשו טבלת קסם עם כל ימי השבוע.
בכל יום שהיא עושה קקי בשירותים (ישבנון) או בסיר (כי יכול להיות שהסיר פחות נעים לה, הוא קטן ושעושים בו קקי זה לא ממש נעים...) היא מקבלת מדבקה שהיא מדביקה על לוח הקסם ופעם ביום או יומיים הפתעה קטנה מאבא ואמא...
זה אחלה וזה גם כיף

יקירתי-תירעי ומהרררררררררר
וקודם כל להוריד טיטול גם ביום וגם בלילה!!!!! את מבלבלת אותה-ביום היא כבר גדולה ועושה פיפי וקקי בסיר ומה קורה בלילה:? היא חוזרת להיות תינוקת???

הבת שלך מרגישה שהגמילה זה אישיו ענקי בשבילך והיא משחק איתך.
לא קונים פיפי/קקי בוופל או כל דבר אחר.