מידע כללי לגבי כל תהליך הפוריות - הריון ולידה

סתם משהו שמצאתי באינטרנט, שמסביר בצורה מאוד פשוטה וברורה את כל התהליך.

נתחיל בזה שבשביל שיקרה הריון צריך שכל התנאים אצל האישה ואצל הגבר יהיו אידאליים באותו יום שבו קוימו היחסים. מה זה אומר תנאים אידאליים? אני אנסה להסביר...

קודם כל צריך להתרחש ביוץ. איך מתרחש ביוץ? כבר כשאישה נולדת יש לה מאגר של ביציות בשחלות (כ-500,000) מתוכן היא תבייץ בסביבות ה-350 עד 500 או משהו כזה במהלך חייה (אם הכל עובד כמו שצריך). כל הביציות האלו נמצאות בתוך שקיקים קטנים (כל ביצית בשקיק שלה) ושקיקים אלו נקראים זקיקים. (follicle). זקיקים אלו קטנים מאד מאד.
מרגע שאשה מתחילה את תקופת ההתבגרות שלה (החל מקבלת המחזור הראשון), בכל חודש אמור להתפתח באחת משחלותיה (או הימנית או השמאלית) זקיק "מוביל" אחד. זקיק מוביל הוא זקיק אחד ממאגר הזקיקים שלה שמתחיל להתפתח ולגדול קצת לאחר קבלת המחזור וכשהוא מגיע לגודל של 17-22 מ"מ או פשוט מתבקע ו"יורק" מתוכו את הביצית הבשלה היישר לכיוון החצוצרה. רק כדי שתביני, אין צינור שמחבר בין השחלה לחצוצרה. מסתבר שיש בחצוצרה מעין סיבים שפועלים כמו סוג של מגנט על הביצית ומושכים אותה אליה. אם כל החלק הזה עבר בשלום והביצית הגיעה לחצוצרה, היא תמתין שם בסבלנות בין 18 ל-24 שעות לזרע שיבוא ויפרה אותה. אם זרע כזה לא מגיע בזמן הזה או שלא חיכה לה שם כשהיא הגיעה, היא פשוט תתחיל להתפרק. במקביל לכל התהליך של התפתחות הזקיק קורה ברחם תהליך נוסף והוא בניית הרירית של הרחם. הרירית היא למעשה שכבה של חומר רירי (מן הסתם) שתחשבי עליו כמו על קרקע פוריה ומדושנת במיוחד. הרירית נבנית ולמעשה הופכת את הרחם למקום פורה לקליטת הריון. אם היתה הפריה אז השתרשות ההריון נעשית בעצם על ידי חדירה של כדור התאים העובריים הראשוניים לתוך רירית הרחם, מה שמחייב עובי מסויים של רירית כדי ליצור מצב אידאלי. רצוי מאד שהרירית תגיע לפחות לעובי של 6-7 מ"מ (יכולה להגיע גם ל-12 למשל) אבל רירית דקה מידי (עד 6 מ"מ) תקשה מאד על קליטה של הריון (למרות שעדיין זה לא בלתי אפשרי). וכאן למעשה מסתיים תהליך הביוץ של אותו חודש. מה זה אומר? זה אומר שאם נקלט הריון ברחם אז הוא מתחיל להעביר לגוף האם כל מיני הורמונים שאומרים לגוף לא להתחיל תהליך ביוץ נוסף אלא לשמר את המצב הנוכחי כי יש הריון. אם לא נקלט הריון ואין הפרשה של הורמונים אלו של ההריון בגוף האשה אז המחזוריות ההורמונאלית החודשית המופלאה נותנת לגוף מסר שלא נקלט הריון ואז מה שקורה זה שבתהליך שנמשך בערך שבועיים (מהביוץ) הגוף מאזן את ההורמונים ומתכונן לקראת ביוץ נוסף כשבשיאו של תהליך זה הרחם מתחיל להתכווץ כדי להיפטר מהרירית שהצטברה ולבנות אחת חדשה ולמעשה המחזור שאנחנו מקבלות זה התהליך של התפרקות הרירית (נכון שתמיד יש בדימום מן ג'לי רירי כזה...?) ושל הניקיון שנעשה ברחם. עם סיומו של המחזור מתחיל כל התהליך של התפתחות הזקיק ובניית הרירית מחדש וחוזר חלילה. זה הסבר די פשטני ולא מקצועי אבל מתאר פחות או יותר את התהליך.
אז אמרנו שצריך להתרחש אצל האישה ביוץ ושהביצית אמורה לעשות דרכה לחצוצרה ושאמורה להיבנות ברחם רירית יפה לקליטת ההריון. בשלב הבא בואי נתייחס למסע התלאות שהזרעונים של בעלך צריכים לעשות...
כשאתם מקיימים יחסי מין ובעלך פולט את הזרע, על הזרעונים הקטנים לעבור מסע שלא יאומן. נתחיל מזה שעליהם לעבור את הנרתיק עד צוואר הרחם. הנרתיק יכול להיות איזור מאד חומצי ויותר מכך, כל ההפרשות שבזמן קיום יחסי מין (הרטיבות הרירית בנרתיק) שחלק ממטרתה הוא שהזרעים הלא תקינים , העייפים , אם התנועתיות הנמוכה, פשוט יתקעו בנוזל הסמיך הזה ולא יצליחו להתקדם. מערכת סינון נפלאה אבל מן הסתם גם זרעים "טובים" נתקעים שם. (מזל שיש כמה מיליונים). החומציות של הנרתיק לעיתים משמשת ממש כקוטל זרע ולכן גם על זה הזרעים צריכים להתגבר. בל נשכח שרוב המשחה שלהם הוא נגד כח המשיכה כך שזה בכלל פלא שהם לפעמים מגיעים ליעד. טוב, עכשיו נניח שחלק נכבד מהחברה הגיעו לצוואר הרחם, כעת הם צריכים לחדור לרחם עצמו, לשחות במעלה(!!!) הרחם (ובואי לא נשכח את הרירית של הרחם שלא ממש עוזרת למסכנים לשחות) ואם הם הגיעו לחלק העליון של הרחם החברה הקטנים צריכים עכשיו לחדור לחצוצרות, לשחות בתוך החצוצרות, עד שהם מוצאים ביצית. כמובן שבשלב הזה רובם כבר נפלו חללים במסע והם כבר מזמן לא מיליונים, כמה עשרות במקרה הטוב מצליחים להגיע עד כאן.
עכשיו נניח שהזרעים באמת הגיעו לחצוצרה שבה נמצאת הביצית, על אחד מהם לחדור את קליפת הביצית ולהיכנס אליה על מנת להפרות אותה. לפעמים יכול לקרות שהקליפה נניח עבה במיוחד או שהזרעים שהגיעו לביצית כבר "עייפים" ואף זרע לא מצליח בכלל לחדור. אבל בואי נהיה אופטימיות ונניח שיש לנו זרע מנצח שהצליח לחדור את הביצית ואז מתבצעת ההפריה (אנחנו מקוים. זה ממש לא מחייב). תוך 24 שעות מההפריה הביצית המופרית מתחילה להתחלק לתאים ולהכפיל את עצמה. היא עדיין בחצוצרה ובעיקרון היא מתחילה עכשיו את מסעה לכיוון הרחם. אם היא לא נתקעת בחצוצרה (הריון חוץ רחמי) אז המסע מהחצוצרה לרחם עשוי לקחת כ-5 עד 10 ימים. בזמן הזה גוש התאים העובריים האלו ממשיך לגדול ולהתפתח אך למעשה הוא "מרחף" זאת אומרת לא מחובר לאשה או למחזור הדם שלה בשום צורה ולכן לא ניתן לראות שהיתה הפריה בבדיקת דם או שתן. עכשיו נניח שכל המסלול עבר בהצלחה וכדור התאים הזה הגיע לחלל הרחם. אז בואי נזכור שחלל הרחם זה אכן חלל, והכדור הזה צריך איך שהוא להידבק לאחת הדפנות של הרחם (לרירית ידידתנו מהביוץ....). כדור התאים הזה יכול "לרחף" לו בחלל הרחם אפילו 24 שעות לפני שהוא מצליח לחדור את דופן הרירית (אם הוא מצליח בכלל). אם תעשי חשבון אנחנו כבר יכולים להיות בשלב הזה בין שבוע לשבוע וחצי אחרי הביוץ - זאת אומרת בין שבוע לשלושה ימים לפני המחזור המיועד...
עכשיו נניח שהכל עובד כמו שצריך וכדור התאים הזה הצליח לחדור לרירית הרחם. בשלב הזה הוא אמור להתחיל לפתח תאים שלייתיים ולהתחבר למעשה למחזור הדם של האם, שממנו הוא מתקיים עד סוף ההריון. תהליך ההשתרשות הזה (החדירה לרירית וההתחברות למחזור הדם של האם) מאד מורכב כפי שאת מבינה. ההשתרשות אינה מובנת מאליה ובמקרים רבים מאד יתחיל תהליך של השתרשות, וההשתרשות פשוט לא תהיה חזקה מספיק (לא מספיק דם עובר ביניהם או שתאי השליה לא נבנים כמו שצריך או שפגם כרומוזומלי בגלל "אי התאמה" בין הביצית לזרע יגרום להפסקת ההתפתחות או משהו כזה). במקרים כאלו, הרבה פעמים אישה שתעשה בדיקה ביתית כמה ימים לפני תאריך הוסת המשוער תראה קו מאד מאד מאד חלש שמראה שיש זיהוי להורמון הריון אבל בערכים נמוכים מאד כי ההתפתחות לא תקינה. בדרך כלל במקרים אלו עשויה להיות עוד עליה קלה ברמות ההורמון ואז מתחילה ירידה או שמיד יש ירידה. זה למעשה מצביע על כך שהגוף לא קיבל הורמונים של הריון ברמות שאומרות לו לא להתחיל מחזור חודשי חדש או בקיצור ההריון לא השתרש, הגוף תוך כמה ימים לא מזהה הורמון של הריון יותר והוסת מגיעה ולמעשה "מפילה" איתה את ההריון. הריון כזה נקרא הריון כימי. זה לא הריון מדומה. זהו הריון לכל דבר רק שזהו הריון שלא סיים את תהליך ההשתרשות ונפל מאד מאד מוקדם. במקרים כאלו המחזור בדרך כלל אפילו לא מאחר, או שמאחר ביומיים אולי, ונשים רבות עברו הריונות כאלו ואפילו לא מודעות לכך כי זה כל כך מוקדם והן עוד לא עשו אפילו בדיקה לגילוי ההריון וזה כבר מאחוריהן. כמובן שאין צורך בגרידה או שום טיפול אחר בהפלה מסוג זה.
אבל בואי נניח שההשתרשות הצליחה ומתחיל להתפתח הריון. למעשה מתחילים להתפתח 3 דברים: שליה, שק הריון, ועובר. עכשיו תחשבי על כל הריון כעל ניסוי מדעי שלא נוסה מעולם. יש לך שם זרע אחד יחיד ומיוחד וביצית אחת שאין זהה לה. לכל אחד מהם יש מטען גנטי וכרומוזומלי מיוחד להם שאין לאף זרע או ביצית אחרת. ואז מנסים לחבר ביניהם ושכל הכרומוזומים ישלימו זה את זה ויחיו בהרמוניה. אבל מה לעשות - זה לא תמיד עובד ככה ולא מעט מה"ניסויים" האלו נכשלים. זו הסיבה שיש כמעט 30% הפלות בטרימסטר הראשון. מה שקורה זה שבשליש הראשון המערכות של העובר נבנות (בנוסף לשליה ולשק ההריון) ואם שילובם של הזרע והביצית יצרו משהו שאינו תקין, המערכות האלו לא נבנות כמו שצריך וההריון פשוט "מת" או מפסיק להתפתח. בדרך כלל מדובר פשוט בפגם כרומוזומלי שלא איפשר התפתחות נורמאלית והגוף שלנו מזהה שמשהו לא בסדר וכך נגרמת הפלה טבעית. שוב, הסיבה שזה קורה בדרך כלל בשליש הראשון היא שאז נבנות המערכות זו אחר זו וברגע שיש בעיה במערכת מסויימת שמתפתחת אז העסק נכשל. לכן, מי שעוברת בשלום את השליש הראשון, יש לה כבר סיכוי מאד מאד גבוה לעבור את שאר ההריון בשלום כי זה בדרך כלל אומר שמערכות העובר תקינות (בסוף השליש הראשון כבר רוב המערכות בגופו מתפקדות ומקיימות אותו כך שאם הוא חי בסוף השליש אז סביר להניח שהוא בסדר).
עכשיו, נניח שעברנו את השליש הראשון בשלום - יש לנו עוד שני שלישים לעבור. בדרך כלל כפי שאמרתי כאן הדברים כבר יסתדרו אבל לא סתם עושים בארץ סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת. ישנם חלקים מסויימים בעובר שמתפתחים מאוחר יורת מאחרים (כמו האונה הקדמית של המוח למשל) שאת ההתפתחות התקינה שלהם אפשר לאבחן רק בשליש השני ולכן עדיין ישנו סיכוי להפסקת הריון בשלבים מאוחרים יותר אם כי הוא קטן מאד מאד. עכשיו אם נוסיף לזה (לא עלינו, חס וחלילה, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה, בלי עין הרע) תאונות ומחלות שעשויות לפגוע בעובר - את יכולה להבין שלהיכנס להריון ולעבור אותו מתחילתו ועד סופו בשלום זה פשוט נס לא מובן לחלוטין!!! אחרי כל זה זה נשמע שהסיכוי הוא בערך אחד למיליון ככה שאשה בהריון תקין לא סתם מרגישה כאילו זכתה בלוטו, ופתאום 25% סיכוי נשמע לא רע בכלל

אני חושבת שלא פספסתי כאן שום דבר מהותי אבל אם יש לך שאלות אז תרגישי חופשי. חשוב שלא תתיחסי למה שכתבתי כאל הפחדה אלא קחי את זה ממקום של הבנה. עכשיו את יכולה להבין כמה זה נדיר ומיוחד להיכנס להריון ולשמור אותו. כמה זה לא ברור מאליו. למה זה כל כך רגיש, למה זה קורה לכל כך הרבה נשים שקשה להיכנס להריון ושקשה להחזיק הריון, וכמה קל ליפול על הצד המחורבן של הסטטיסטיקה בלי שיש לך איזו בעיה.

אני רוצה להזכיר לך שוב קצת סטטיסטיקות: 90%-95% מהזוגות מצליחים להיכנס להריון בתוך שנה
אז נשארים בסך הכל 5%-10% מאוכלוסית הזוגות שאולי יש להם בעיה. לרובם אין בעיה והם ייכנסו להריון ספונטני במהלך השנה השניה של הנסיונות. הרבה פעמים בגלל לחץ או בגלל שלא יודעים בדיוק מתי לעשות העסק לא תופס. אז נשאר אולי אחוז אחד באוכלוסיה שיש לו בעיה אמיתית. 98% מתוך האחוז הבודד הזה מצליחים להיכנס להריון בהתערבות רפואית כלשהי, כך שאלו שבאמת נשארים ללא ילדים הם מעטים ביותר!

עוד דבר לגבי איכות הזרע - קחי בחשבון שאם בעלך חולה למשל והיה לו חום זה יכול בהחלט להשפיע על איכות הזרע אפילו ליותר ממחזור אחד שלך. שתיה של אלכוהול לפני קיום יחסים תהפוך את הזרעים שלו לשיכורים ולא בטוח שהם ישחו בכיוון הנכון אז כדאי להימנע. עבודה ליד תנורים, אנטנות וכדומה יכולה להשפיע מאד על הזרע. (לא מומלץ לשים את הטלפון הסלולרי בכיס הקדמי ליד ה"חבילה" אם את מבינה אותי (-; ). בקיצור יש מיליון סיבות בשביל שהעסק לא יתפוס וצריך המון ניסים קטנים בשביל שכן יתפוס.

ועוד דבר אחד, סתם בשביל הידע הכללי - לגבי זרעים זכריים ונקביים. כמו בחיים האמיתיים, לגברים יש יותר כח והם מתים יותר מוקדם, כך גם הזרעים. הזרעים הזכריים שוחים יותר מהר אבל שורדים פחות זמן ואילו הזרעים הנקביים איטיים יותר אבל חיים יותר. המשמעות של זה היא שאם עשיתם למשל סקס יום לפני הביוץ והזרעים חיכו לביצית שתגיע, קרוב לודאי שאחרי יממה רוב הזרעים שמחכים שם יהיו נקביים. לעומת זאת אם עשיתם סקס נניח שעתיים אחרי שהביצית הגיעה לחצוצרה אז סביר להניח שהראשונים שיגיעו אליה יהיו זרעים זכריים. אבל בכל מקרה אל תנסו לכוון לפי זה כי אתם סתם עשויים לפספס.
נכתב על ידי גילי דר
אורי ונועם שלי... אהבת חיי !!! אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!!
שלכן באהבה, מורן......

המייל שלי לכל המעוניינות : [email protected]