בעלי אוהד איזה קבוצה בארה"ב, עכשיו יש חודש שהוא כמו מונדיאל,
מה שאומר מבחינתו שכל לילה מ2 עד 5:30 הוא ער, מה שאומר מבחינתי שכבר שבועיים אין לי רגע לשתות עם בעלי קפה

הוא חוזר מהעבודה, אנחנו משעשעים תילדים, השכבות ואז גם הוא הולך לישון

.
יש לו יומיים בשבוע שהוא מתחיל מאוחר וכל פעם יש לי תקוה שהוא יעזור לי בבוקר, אבל הוא פשוט שפוך

והשיא היה הסופ"ש האחרון-
נשאר לי עוד שבוע עד שאני חוזרת מהחופשת לידה ואז אעבוד בשישי, אז ממש בניתי על שישי האחרון שנסע ונעשה יום כיף ביחד, במיוחד שאנחנו כבר לא נמצאים ביחד בערבים בלי הילדים, ביום חמישי בלילה דברנו על להזמין מקום באיזה בית קפה למחר. ומה בסוף? הוא ישן עד 12


וכמובן שכבר היינו צריכים לאסוף מהגן.
ואתמול בלילה שיא השיאים הוא נסע לראות את המשחק עם גיסי בבית של ההורים שלו והבן שלי מצונן ומשתעל וכל הלילה היו לו התקפי שיעול והיסטריה ובכי ותוך כדי הוא העיר את הבת שלי התינוקת, שניהם צורחים את נשמתם ואני לבד

לקח לי שעתיים עד שהחזרתי את כולם לישון, ואז בעלי מגיע ואומר לי למה את ערה??? ואז יצאו לי כל הדמעות ששמרתי בבטן כל השבוע.

סליחה על החפירה. היה לי צורך להוציא החוצה
]