טוב.. כמו טירונית דנדנשה- אני ממש מפחדת - הריון ולידה

אני זוכרת שחששתי לפני הלידה של ירין .אבל קצת .ממש טיפה וסילקתי מהר את כל החששות .האמנתי בלב שלם שבסדר, תקופה לא קלה, קמים בלילה, הילד בוכה , צריך להתרגל לשעות שינה, צריך להתרגל לילד, צריך להתרגל לחלוקת מטלות שונה בבית , אבל .. יהיה בסדר, כולם עוברים את זה , כולם עושים ילדים - נו מה, נעבור את זה .הייתי ממש אופטימית.

ועכשיו , החששות כבדים יותר.
1. ירין היה עם ריפלוקס ולכן כל הזמן בכה. באמת באמת שגם כשהוא לא בכה - אני בכיתי.
2.לא ממש עברתי את השלב של ה - להכיר את התינוק- למה הוא בוכה בהתחלה? רעב? עייף? מה הוא רוצה? (כי הוא כל הזמן בכה בגלל הרפלוס)
ועכשיו אני מגיעה למצב שתהיה לי בע"ה תינוקת ואין לי שמץ של נסיון - למה היא בוכה?מה עושים עכשיו ?אוכל ? קקי? לישון? ציצי? (אוי ואני כל כך רוצה להצליח להניק הפעם )
3. וירין - יו הוא מטריף לי את הצורה בזמן האחרון עם השנת צהריים - כנראה שהוא פחות זקוק לשינה הזו , אבל , אני מתה מפחד , כי אם הוא יחזור בשעה 1 מהגן
ומשעה כזו יהיו לי שני ילדים שצריכים תשומת לב, אחת רוצה בקבוק/ ציצי , או בוכה , וירין רוצה לשחק איתו בפזל , או "אמא תראי ותבואי" או "אוי נפלתי ואניבוכה עכשיו" או שהתינוקת ישנה וירין מרעיש לה...
המחשבות רצות ורצות ואני אשכרה לא זוכרת איך מתמודדים עם תינוק קטן , ובטח שלא עם שני ילדים במקביל .
ודרך אגב, הפתרון של לשים את ירין עד 4 בגן - אני מעדיפה פחות לקחת אותו כפתרון כרגע , אלף, ,בגלל עלות כלכלית - זה עוד 600 שח , שמאוד יחנקו אותנו .
ובית , אני ממש לא רוצה שירין ירגיש (וגם אני ארגיש ) שאני "מוציאה "אותו מהבית כי קל לי לי יותר בלעדיו. אני לא אתן לו תחושה כזו , ולמען האמת גם אני ארגיש רע כאמא, שאני מעדיפה שהבן שלי לא יחזור הביתה ...

אוף ..מפחיד לי וקצת קשה לי , עם כמה שאני רוצה בכל ליבי את התינוקת הזו ,
אבל כל לילה אני פשוט חושבת ועולים כל הפחדים ..
אני ממש ממש אשמח לטיפים מאמהות מנוסות