האמת היא שאני לא פעילה כ"כ אני די קוראת ומתחברת לכל מילה ומילה שאתן כותבות... בד"כ אני לא מגיבה כי נורא קשה לי לשתף... בפרט אנשים שאינני מכירה (אע"פי שאני מרגישה שאני מכירה כל אחת ואחת)... עכשיו פשוט אני על סף ייאוש וממש אני לא יודעת כבר מה לעשות.... ככה.. אני בשבוע 10+ לפני 3 שבועות הייתי אצל הרופא ולפי דבריו נתן לי הפנייה לבדיקות סקר גנטיות... הלכתי עשיתי את הבדיקות.. 3 שבועות עברו עלי במתח נוראי בתקווה שהכל בסדר, אני מגיעה לרופא בשבוע שעבר למעקב והוא אומר לי שאלו בכלל לא היו בדיקות גנטיות אלא בדיקות שגרתיות... לא משנה החלטתי שאין טעם להתרגז וגם לראשונה בבדיקה הזו ראיתי את הדבר הנפלא הזה שנמצא בתוכי שוחה ברחם כך שהכל פתאום התגמד...
בכל מקרה הוא נתן לי הפנייה לבדיקות גנטיות, התקשרתי למוקד הטלפוני של מכבי ושאלתי ספר פעמים 2 נציגים שונים האם אני יכולה ללכת לעשות את הבדיקה בכל יום ובכל שעה.. התשובה הייתה "כן" "כן" אין שום בעייה.... אני מגיעה היום למעבדה ממתינה שעה וחצי בתורררר וכשאני נותנת לאחות את ההפניה היא אומרת לי את צריכה לקבוע תור... חשבתי שאני הולכת להשתגע.. השתלשלות העניינים הזאת פשוט התישה אותי... ומה שעוד יותר מציק לי ואולי זה יישמע מגעיל אבל אני מאומצת (אמי המאמצת עקרה ואינה יכולה ללדת) כך שגם אין לי מי שייעץ לי וינחה אותי, בקיצור זהו בגדול.. סתם היה טוב לפרוק... תודה :)
