אתמול כשסיפרתי לך שיש לך חודשלדת 3 והנה את כבר ילדה גדולה, הבטת בי בעיניים הגדולות והנבונות האלו שלך וחייכת.
אני יודעת שיש כל מיני סוגים של התמכרות. אבל התמכרות שכזו לחיוך שלך, התמכרות שגורמת לנו להתמוסס לשלולית של אושר כל פעם שאת מחייכת - זה כבר חדש בשבילי. החיוך שלך הוא אושר צרוף, כל כך אמיתי ועמוק כמו שרק תינוקות מסוגלים לחייך.
לא קל לנו עדיין, נכון. אנחנו עוד בשלבי הכרות אחת עם השנייה, אך האהבה העצומה כבר שם, מדי פעם כשאני סתם מערסלת אותך בזרועותיי, קרוב לליבי ואת שולחת יד ומלטפת את הפנים שלי, אלו הרגעים היפים ביותר שחוויתי. יש לנו עוד קצת קשיים? יחד נעבור גם אותם.
בובה מתוקה שלי, אני אוהבת אותך כמו שרק אמא יכולה לאהוב. המשיכי לגדול ולהתפתח ולהסב לי כל כך הרבה אושר. את בטח לא יודעת את זה, אבל גם כשאת ישנה אני יושבת לידך ומביטה בך בהשתאות, מתקשה עדיין להאמין שהנסיכה המלאכית הזו היא באמת שלי. וכך, כשאת מחייכת מתוך שינה ואני יודעת שיש לך חלום מתוק, אני נשבעת לך כל פעם מחדש שתמיד אהיה שם, גם כשרע. אני מנשקת אותך נשיקה קטנה על הלחי, מסניפה עוד קצת ממך.
אושר שלי, אני מקווה שכשתגדלי תשמרי את המילים הללו קרוב לליבך, ותדעי שתמיד אהיה שם בשבילך, מחכה לך עם חיבוק ונשיקה כמו כשהיית תינוקת.
אוהבת, אמא.
ליהי ג.