אנסטסיה כנסי..... - הריון ולידה

בס"ד

היי
מה שלומך היום? קראתי את השרשור שלך על הדכאון והזדהיתי איתך כל כך....
קודם כל גם לבני קוראים נתנאל אז רציתי לומר לך שבחרת שם מאוד יפה
כולן כבר יעצו לך לצאת מהבית ואני מצטרפת אליהן. אם תרצי אני מוכנה לספר לך בפירוט רב מה עבר עליי כשנתנאל נולד- והיה לי המון דברים על הראש- אביגיל (שנגמלה מטיטולים), הבית (ואין לי אף עזרה בזה), בעלי היה בתקופת בחינות, נתנאל המתוק סבל ממה שנקרא "ריפלוקס" היה אוכל ומקיא! בקיצור- רצה לינוק במשך שעה בהפסקות של חצי שעה בין הנקה להנקה.
עד שהגענו למצב (ועד היום אני לא ישנה לילה שלם כי הוא קם) שלא ישנתי, לא אכלתי, כל היום בכיתי, שילבתי מטרנה וננזפתי קשות ע"י אחות טיפשה מטיפת חלב....
בסוף בעלי אמר לי שהוא חושב שאני בדכאון- ועד עכשיו אני מטופלת גם בכדורים וגם בשיחות. אז אני לא אומרת שאת בדכאון אבל אני אומרת- לכי תדברי על זה עם רופאת משפחה או נשים. שיפנו אותך לפסיכולוגית ותראי אם באמת זה "דכאון" או סתם דכדוך.
אני יכולה לומר לך שאני מרגישה היום הרבה יותר טוב ב"ה! עדיין יש קשיים אבל סה"כ הכל בסדר. ולגבי ההנקה- עשי מה שטוב לך! מה שטוב לך נפשית, טוב לתינוק שלך גם פיזית! אם את עצבנית גם החלב שלך פחות טוב! עדיף תמ"ל עם אימא רגועה!
אם תרצי אתן לך את המייל שלי
קבלי המון

פיצפיצון יפה שלי...