חייבת לשפוך - הריון ולידה

אני מצטערת על כך שאני מעכירה את האווירה, אבל חייבת לשפוך.
מאז ומתמיד הייתי אדם מאוד עסוק, כל חיי או שלמדתי או שעבדתי או שעשיתי את שני הדברים יחד.
יצא ככה שסיימתי את התואר ובאותו החודש גם נכנסתי להריון. בשליש הראשון סבלתי מבחילות ועייפות ואפילו לא ניסיתי למצוא עבודה ומן הסתם עכשיו זה מאוד קשה למצוא משהו כשאני עם בטן.
מה גם, שבעלי מעדיף שאני יהיה בבית גם אחרי שאני אלד בשביל לגדל את הילדים לפחות בשנה הראשונה.
מהתחלה מאוד נהניתי מהחופש אבל עכשיו אני מרגישה שאני פשוט משתגעת, אני כל היום בבית, משועממת עד מוות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
בעלי עובד כל היום, וכשהוא חוזר הביתה, הוא אוכל, מתיישב מול המחשב ואחרי שעה הולך לישון.
אני מרגישה שאני לבד גם כשהוא בבית.
המוצא האחרון שלי זה הסופ"ש כי יוצאים עם החברים ולפחות איתם אני מרגישה סוג של פורקן.
כשאני מוציאה את זה על בעלי, הוא לא מבין מה אני רוצה, "הרי את כל היום בבית, מה רע לך?!"
פשוט רע לי, ואני מתחרפנת מהמחשבה שככה זה יימשך גם אחרי הלידה, שאני יהיה לגמרי לבד עם שני תינוקות ובלי שום עזרה ממנו.
סורי על האורך, הייתי חייבת להוציא.