חייבת עצה מהירה... - הריון ולידה

אני בלי קשר בעד לספר למי שאת מתכוונת לספר לו גם אם יקרה משהו לא נעים חס וחלילה.
אני סיפרתי לחברה שלי מאחורי הגב של בעלי כי לא הייתי מסוגלת לא לספר לה. בעלי רצה לחכות עד השקיפות!

גם אני בתחילת הריון, שבוע 9+5. אנחנו לא סיפרנו לאף אחד.
החלטנו לספר להורים שלנו אחרי האולטרסאונד שיש לי בשבוע הבא.
לסבא וסבתא ולאחים אחרי השקיפות עורפית ולכל השאר- אחרי שבוע 15.
אני חושבת שיש משהו מאד מיוחד בלשמור על זה רק לזוג בהתחלה ובכלל, לא כל הריון ממשיך בצורה טובה ואני חושבת שעד שאין משהו בטוח אין טעם לספר.

אני חושבת שלחברה טובה, בשלב הזה הייתי משקרת, אבל אם זו היתה אמא שלי הייתי מספרת לה כי ממילא אני אספר עוד שבוע....

ואם כבר פתחנו נושא כזה יש לי גם שאלה, בעלי מאד מאד לוחץ שנספר להורים. הבעיה היא שמההורים שלי קצת קשה להסתיר (אני כל יום בבית חולים) וגם אם נספר להם שאני יודעת שהם יכולים לשמור על זה בסוד וההורים שלו לא- גם הוא אמר את זה.

אמא שלו תחליט לספר "רק" לאמא שלה תספר "רק" לדודים וכו'...
הבעיה היא שלי ולאחת הדודות של בעלי (שאני ממש לא סובלת) יש הרבה חברות משותפות (אנחנו באותו גיל- כמה מוזר שזה נשמע...) והיא תספר לכולן. ואני לא יודעת מה לעשות. איך לספר רק להורים שלי/ איך לגרום להורים שלו לא לספר לאף אחד??? יש רעיונות למשהי?

כבר כתבתי פעם - אם לא רציתי להגיד הייתי מתחמקת באלגנטיות - "למה? השמנתי?" או "אמנם אני אוכלת בשביל 2..."

יעל, אמא של יונתן

תודה לכן.

נראה לי שאני פשוט אגיד שכשיהיה לי משהו לספר לה, היא יכולה להיות בטוחה שאני אעשה זאת (קשה לי לשקר ישירות בעניין כזה...).

אני חושבת שאני אספר רק אחרי הסקירה המוקדמת, וגם אז רק למשפחה הכי קרובה. אני קצת דיסקרטית באופיי..

ss_3024 - אני הייתי בכל זאת מתאפקת עוד קצת ומספרת בתחילת השליש השני. בעיקר בגלל שלהבנתי רבע מההריונות מסתיימים בהפלות בשליש הראשון (לא עלינו, טפו טפו טפו). אני מבינה את הרצון של בעלך - גם אני כבר משתוקקת לספר (בעיקר כי אני יודעת עד כמה זה ישמח את ההורים שלי), אבל עדיין... בעיקר אם יש חשש אמיתי שהמשפחה לא ממש תצליח לשמור את הסוד. מקווה שתצליחי לשכנע אותו להמתין עוד קצת.

יום נפלא לכן.

פלונית- הריון אי אפשר להסתיר. תגידי לה שכשיהיה מה לספר, היא כבר תראה לבד ולא תצטרך לשאול.

אני לא סיפרתי ובשבוע 11+4 גיליתי שהעובר הפסיק להתפתח.
העובדה שלא ספרתי, למעט להורי שמהם אני לא מסתירה דבר, עזרה לי מאד בהתמודדות עם מה שקרה. נחסכו לי כל האי נעימויות, ליחשושים ורחמים של אנשים.
למרות- שאילו ההיריון היה תקין נראה לי שלא הייתה לי ברירה אלא לספר לקראת שבוע 12,13 כי שמנתי מהר יחסית..

אני בעד לא לספר כל עוד לא ממש רואים בטן.

תגידי ש"עובדים על זה"

[[[

אני לא רציתי לספר אבל בשבוע 10 כבר לא יכולתי להסתיר , הבטן יצאה לי כ"כ מהר וכבר היה צפוף ללכת עם מחטב
לחברה טובה כן סיפרתי לפני זה מאוד מקל היתי חייבת לספר למישהו אחרת היתי משתגעת
[

אז זהו, שהיא שאלה אותי תוך כדי התכתבות במסנג'ר, אז הצלחתי להתחמק מהלשיב. העניין הוא שאנחנו אמורות להיפגש ואני חוששת שזה יעלה שוב