אני יודעת שתבינו אותי .... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בס"ד

    אני חייבת לחלוק משהו אחר....
    לפני כמה שנים יצאתי עם בחור וזה היה ממש רציני, למי שלא יודעת אני חוזרת בתשובה.
    אז בזמנו אפילו גרתי עם הבחור הזה. מבחינתי זה היה רק כדי כבר לעבור לשלב הבא ולהתחתן סופסוף.
    כמו שהבנתן, זה לא הלך, הוא קיבל רגליים קרות (עוד לפני הצעה רשמית) ואמר לי אחרי שנתיים ביחד- אני לא בטוח שאני אוהב אותך...
    נפגעתי עד עמקיי נשמתי וברחתי ממנו (יש לציין שזה היה אחרי פרידה אחת לפני כן כי הוא התנהג אליי לא בכבוד). הפרידה היתה מאוד קשה עבורי- נקשרתי כבר לכל המשפחה שלו- אימא שלו מקסימה וגם אבא שלו ואני עד היום חברה של אחותו. אני יודעת שבאופן אובייקטיבי הוא לא היה טוב אליי- הוא אהב לצחוק עליי וכשהייתי נעלבת הוא היה אומר שאני לא קלילה ושגם אני אצחק עליו. אני לא אוהבת את הסגנון הזה. הוא גם היה קורא לאבא שלי גמד כי הוא נמוך 0לא בפניו אבל כן בפניי). אז למה כל כך קשה להשתחרר ממנו? אני נשואה כבר עוד מעט 4 שנים, בעלי מקסים וזה לא שאני לא אוהבת אותו, אבל אני מודה שהמשפחה שלו הרבה פחות נחמדה. מישהי מצליחה להבין אותי מבלי לשפוט? ועוד משהו- הוא נשוי כבר שנה (למשיהי אחרת ואני מודה שאני קצת מקנאה).

    פיצפיצון יפה שלי...
12 תגובות
עמוד 1
  • אתחיל מזה שאם מישהו היה צוחק על אבא שלי היה מקבל ממני אחד למרכז פנים ונח בבית חולים שבוע.....

    :55555

  • פיצפוץ יקרה
    אני חושבת שכמעט לכל אחת יש בהיסטוריה איזה גבר כלבלב שהיא עדיין נזכרת חושב ולפעמים גם רוצה..
    זה היצר ההרסני שלנו וזה טבעי ולדעתי גם בסדר גמור.
    כל עוד זה לא מפריע לך בחיי היומיום אז שטויות מותר .. חוץ מזה שזה טבעי שיש איזשהו יצר קנאה מסויים כמובן בגבול..
    אני מבינה אותך לחלוטין!!!!!!!! אז תהיי רגועה הנה יש כבר משהי אחת שיכולה להבין
    והעיקר שאת נשואה באושר ואוהבת את בעלך
  • אני ככ מבינה אותך

    [
    אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא
  • ככה זה, כשנפרדים ממישהו שהיה משמעותי בחיים שלנו ואנחנו מרגישות שלא קיבלנו את מלוא הכבוד והאהבה שמגיעים לנו אנחנו "פוזלות" לעבר העבר....
    את בטח שואפת בסתר שהוא יקום ויגיד: "טעיתי! תמיד אהבתי אותך והייתי פוץ אמיתי כלפייך!", אבל זה לא יקרה, כי פוצים לא יודעים שהם פוצים, ואם היה אוהב אותך באמת הוא לא היה חושב שהוא לא אוהב אותך. וזה רק ההפסד שלו!
  • עוד דבר - בזכותו ובזכות כל הקשרים הקודמים שלך זכית בבעלך! אם לא היה לך חבר שמזלזל בך לא היית מעריכה את הכבוד שרוחש לך בעלך, ואם לא היית נפגעת מחוסר האהבה בעבר לא היית יודעת כמה יקרה היא כשמצאת אותה עם בעלך.
    כל ניסיון מלמד אותנו משהו. אני מאמינה בזה בלב שלם.
  • בס"ד

    בנות, תודה על התגובות-
    ניקול- בכלליות אני מסכימה איתך. אבל אולי שכחתי פרט אחד חשוב, אולי זו הסיבה שזה לא נותן לי מנוח-
    אחרי שנפרדנו לקח לו כמה חודשים ואז הוא עבר לגור בעיר שבה נולדתי (זה מאוד רחוק מהמקום שבו הוא נולד ובו גרנו יחד) וניסה כל הזמן להשיג אותי בטלפון. בסוף אחרי מיליון התעלמויות וסירובים דיברתי איתו ואפילו נפגשנו לקפה. הייתי אז בתחילת החזרה בתשובה שלי הוא ביקש שנחזור. אמרתי לו- אם לא התאמנו בתור זוג ששנינו היינו חילונים מה גורם לך לחשוב שעכשיו זה רעיון טוב? וחוצמזה- שתוך כדי שיחה הוא הצליח לעצבן אותי שוב עם הבדיחות המפגרות שלו שהן בד"כ עליי. היה ניכר שהוא השתנה והצטער על כל מה שעשה לי. הוא אמר את זה אבל אני החלטתי עם השכל ולא עם הלב. אמרתי לעצמי שאם הלב שלי דפוק ועדיין משום מה רוצה אותו אז אני אחליט עם השכל. וזה מש שעשיתי. החלטתי לא לחזור אליו עם השכל בלבד. הלב המשיך לכאוב ולרצות לחזור. עם בעלי התחתנתי עם שניהם- אבל אני מודה שהשכל היה קצת יותר חזק מהלב.

    פיצפיצון יפה שלי...
  • אני כל כך מבינה אותך ...


  • בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • אני לא נמצאת בסיטואציה כמו שלך, אבל אני מאוד מבינה אותך

    [[[


  • מאמי,
    תגידי תודה על זה שאלוהים אהב אותך והתחתנת עם בעלך שמכבד אותך,
    ולא התחתנת עם הבחור ההוא... כי לכי תדעי מה היה קורה אם היית עושה אם
    היית מתחתנת איתו.
    לפי דעתי אנשים לא משתנים ,חרא נשאר חרא.
    וגם אני חושבת שהאגו שלך נפגע אבל שוב,פשוט תניחי לזה,
    ותגידי תודה שיש לך בעל טוב כי לא לכל אחד יש את המזל הזה.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה