וואי עמיתו'ש - קודם כל אני שולחת מליון

ואני יכולה להבטיח לך שהם באים מהלב!!!!
אני קוראת את ההודעה שלך ואני דומעת כולי - מרגישה כאילו אני זו שכתבתי את מה שעבר עלי אתמול...

לתת עיצות - הלוואי - שוב, חוויתי עם תאיר אתמול בדיוק - אחד לאחד את מה שאת מספרת - והכל התחיל מהנעליים עם החול...

הגעתי למצב שאחרי שהשכבתי אותה לישון ישבתי עם בעלי ובכיתי והרגשתי כ"כ רע, כ"כ חסרת אונים וממש כמו שתיארת - "מלחמת התשה" על כבוד!!!!
מלבד החיבוקים החמים והבאמת אוהבים שלי - אין לי יותר על מנת לעזור

הלוואי ותצליחי למצוא את הכוחות כדי להמשיך ולהחזיר את שילה לילד שהוא - ילד אוהב, רגוע ומקסים

והאמת אני די בטוחה שאת תצליחי - זה רק עניין של כוח והרבה הרבה רצון.
מאחלת לך להגיע לשינוי במהרה
