חדשה ורוצה לשתף - הריון ולידה

בוקר טוב....

תהליך ההפריה הוא על ידי זריקות למניעת ביוץ וזריקות שגורמות לזקיקים .
במהלך ההזרקות את הולכת לבדיקות דם ואולטראסאונד כמעט כול יומיים שלושה .
אחרי שיש זקיקים בגודל הרצוי מתבצעת שאיבה בהרדמה מלאה ( בערך 20 דקות שאיבה ) ואחרי יומיים בערך עושים החזרה שזה כמו בדיקה גניקולוגית .
לי אישית התהליך מאוד קשה אבל יותר נפשית המתח של לחכות לתוצאות
הרבה יותר קשה מהזריקות וכו'. מה לא עושים בשביל?
הדרך לא קלה אבל בסוף היא משתלמת !!!!

המתח הנפשי הוא הקשה לי ביותר...
הזריקות כבר נכנסות לשגרה וזה לא ממש מזיז...
מעצבן אבל לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו...
המתח הוא שקשה
מיה שמחכה לחסידה.....

היי ברוכה הבאה אל תישארי הרבה זמן

אני חושבת שחוסר היכולת לשתף את הסביבה הוא דבר שמשותף לרוב הזוגות שנמצאים בטיפולי פוריות, וכאן באמת תמצאי אוזן קשבת ותמיכה.

לגבי מפגש... אני שומרת על האנונימיות הווירטואלית שלי אבל באמת כמו שמיה אמרה יש המון קבוצות כאלה שניתן להצטרף אליהן.

בכל מקרה שיהיה לכן בהצלחה ותמשיכי לשתף

שיהיה בהצלחה

ברוכה הבאה
מקווה שתצליחו כבר בהפריה הראשונה

תודה רבה בנות על הכנות ועל התשובות המקסימות שלכן.
הקושי שלי בימים אלה הוא בעיקר הפחד מההמשך.. עד היום זה היה רק על קצה המזלג כל עניין ההורמונים. המינונים לא היו כאלה גדולים והתופעות היו נסבלות.
האמת היא שהפחד שלי נובע לדעתי מטראומה מאוד קשה שחוויתי לפני כשנתיים, כשחברה שעברה טיפולים חלתה בסרטן השחלות, והייתי איתה במהלך כל ההתמודדות. היא החלימה ויצאה מזה ,אבל זה ממש הכניס בשתינו פחד באופן כללי מהורמונים. כבר כשהבנו שאין מנוס מטיפולים בגלל השחלה הפוליציסטית ממש נלחצנו, אבל קיווינו שזה יגמר באחת ההזרעות ולצערנו זה לא קרה.הייתי רוצה לדעת קצת יותר מבנות שכבר עברו שאיבה ותהליך הפריה איך זה, איך מתמודדים?
ועוד שאלה, אתן עושות הפסקות בין הטיפולים? אנחנו כל פעם עשינו הפסקה כדי שהגוף ירגע ויתנקה קצת..זו הסיבה שגם לוקח לנו המון זמן. שוב, ההיסטריה הזו מההורמונים... :-(

if

ברוכה הבאה
תהליך שך הפריה הוא לא הכי נעים בעולם, אבל גם לא כזה נוראי.
כמו שהבנות אמרו לך-זה כרוך בזריקות מכל מיני סוגים למשך תקופה מסויימת. יש תקופה יותר ארוכה ויש יותר קצרה-תלוי מה הרופא מחליט. בדיקות הדם וה-U.S מתבצעות כל יומיים בערך. השאיבה היא בערך כ-15-20 דקות בהרדמה כללית. אחרי יומיים-שלושה ההחזרה-שהיא ממש פשוטה, ואז השבועיים הבלתי נגמרים של הציפייה לתשובה.
אצלי בילד הראשון כבר חיכיתי להפרייה, כי עשיצי המון הזרעות וזה לא עזר.
ועכשיו אני בהריון עם ילד שני, גם עם הפרייה. ומאוד שמחתי שיכולתי ללכת ישר על ההפרייה בלי הדרך הארוכה והמייגעת של ההזרעות.
אז שיהיה לכן המון בהצלחה

היי,

לגבי קבוצת תמכיה יש גם בקופות חולים וגם בבתי חולים לכל יחידת IVF יש, איפה אתן עושות? בכל און תוכלי לברר שם.
מבחינתי הבנות פה בפורום הן התמיכה הכי טובה שיש ואני לא מרגישה שאני צריכה יותר מזהאני נהנית לדמיין איך כל אחת נראה ואיך החיים שלה ומרגישה כאילו יש לי המון חברות טובות שתומכות וניתן לחתלוק איתן הכל נראה לי שפגישה תפגע קצת באינטימיות...
את מוזמן לשאול כל דבר פה ותראי שהבנות מקסימות ויתנו לך מלא תמיכה ותשובה על כל שאלה.
לגבי ההפריה, לנו יש בעיית זרע אז אני לא יודעת איך זה מבחינת ההורמונים לאומת בת זוגתך אבל אני עושה פרוטוקול קצר.
מקבל מחזור מזריקה גונאל מהיום השלישי למחזור עד שהזקיקים גדלים יפים וחזקים ואז מעקב וכשהם מוכנים אוביטרל. הזריקות מנפחות את הבטן ואני גם הרגשתי קצת עייפה וקצת "טיפשה" (מבולבלת ולא מרוכזת) במהלך התהליך אבל נראה לי שזה מאוד אינדיוידואלי. אני מזריקה לבד ולא ממש היה לי קשה.
לגבי השאיבה התהליך עצמו ממש קליל 20 דקות עם הרדמה הכי מפנקת בעולם, לי היה קצת גירוי שלחתי אז שכבתי 3 ימים ואז החזרה- כמו טיפול גנקולוגי רגיל מפשקים ומחזירים כל הסיפור 10 ד'.
זה לא נורא ואין מה לחשוש מהתהליך. מה שקשה זה הציפיה אחרי לראות תשובה חיובית.

שיהיה לכן המון בהצלחה
כל דבר שתרצי תשאלי בשמחה

היי
תודה על התשובה הארוכה :-) כשהתעוררת מההרדמה לא היו שום תופעות? היו כאבים בשחלות מהשאיבה? עשרים דקות שואבים, אוקיי.. מה אחר כך? התאוששות? צריך מנוחה אחרי ? נשארים בבית חולים? אנחנו נעשה את השאיבה באסותא ראשון עם הרופא הפרטי שלנו.

if

מבינה את פחדייך ממחלת הסרטן, אני מאוד חוששת גם,
ואני יכולה לספר לך מה אני החלטתי לעשות....
אני ממש לא הולכת לפוצץ את הגוף כל חודש בהורמונים,
אמרתי לעצמי שאנסה פעם אחת,
במידה וההפריה הראשונה שלי לא תצליח (אני עכשיו בתהליך),
אני שוקלת בכל הרצינות לשאוב את הביצית החודשית שלי, ללא הורמונים,
על בסיס ביוץ טיבעי...ולנסות להפרות אותה !!!!
יש שיטה כזו בארץ, ואני לא מבינה למה לא מספרים עליה יותר...
חפשי באינטרנט
מיה שמחכה לחסידה.....

דרך אגב כמה טיפולים היא עברה?
אם לא איכפת לך לספר
מיה שמחכה לחסידה.....

החברה עליה סיפרתי היתה אז בת 39. בגלל הגיל פוצצו אותה בהורמונים והיא היתה רק בהזרעות. עשתה שתי הזרעות ואז היתה לה ציסטה בשחלה והיא עברה ניתוחון להסיר אותה. אחרי המתנה היא עברה עוד הזרעה שנכשלה ואז עברה בדיקות ,ונכון את מאוד צודקת, זה באמת קשה לתפוס את זה בזמן. היא היתה מטופלת אצל איזה פרופסור בעל שם, והוא אמר לה שנראה שהשחלות מוגדלות שחלה מוגדל זה לא בהכרח גידול כמובן , אבל הוא החליט שצריך לעשות ביופסיה ולגלות במקום מה זה. ואז עברנו את אותו לילה טראומטי שעד היום אני מתקשה להתאושש ממנו.. בביופסיה גילו שזה סרטני ושזה גם ברחם, הכניסו אותה מיד לניתוח דחוף והיא עברה כריתה של הרחם והשחלות ואז עברה שנה כימותרפיות. היא החלימה ויצאה מזה לגמרי לשמחת כולם, אבל היא איבדה את היכולת להכנס להריון.. זו היתה התקופה הכי קשה שהיתה לי בחיים. היא היתה הבוסית שלי בעבודה וגם חברה מאוד קרובה. לקחתי על עצמי את ניהול העסק במקומה ושנה שלמה הייתי שם בכל רגע וחוויתי מקרוב את כל הטראומה מקרוב. זו הסיבה שבגללה המילה הורמונים בשבילי היא קללה. אני יודעת שזה לא בהכרח מזה, ואת צודקת בכל מה שאת אומרת, אבל אין ספק שזה מכניס פחדים. כשחווים מקרה כזה מקרוב מאוד זה משאיר צלקת שלא קל להפטר ממנה.
אני יודעת קראתי ושמעתי על השיטה עליה את מדברת , את מתכוונת לאיי וי אם נכון? חשבנו על זה.. האמת שהיות והיא פוליציסטית היא לא מבייצת טבעי ממש, אולי אחת לכמה חודשים, אז בכל מקרה היא תצטרך הורמונים. בררת על השיטה הזו? היא עולה כסף? איך אפשר לעשות את זה? נראה לי שכל אישה היתה בוחרת בשיטה הזו ולא בסבל של האיי וי אף.. בטוח לא פשוט לעשות את זה.. אשמח אם תשתפי אותי בפרטים נוספים.

if

אמאלה הכנסת אותי לסרטים
גם אני מקבלת מינונים גבוהים של הורמונים.....

מה שסיפרת באמת קשה ומזעזע, אבל אני חושבת שהמזל של חברה שלך שהיא היתה בטיפולים
אם היא לא היתה במעקב צמוד אולי לא היו עולים על זה בכלל
סרטן שחלות הוא מאד אגרסיבי ומאד קשה לגילוי
תחשבי על זה ככה, שאולי בכלל הטיפולים (להריון) הצילו אותה

יקירתי, לא ביררתי יותר מידי על השיטה מאיבר לקריאה רבה באינטרנט,
כל רופא מכיר את השיטה, אני לא יודעת בדיוק מה השם שלה,
אבל יודעת שאפשר לדרוש אותה,
ברור שרופא מעדיף לפוצץ אותך בהורמונים ולהעלות את מספר הביציות שיווצרו,
כי זה גם מה שמגדיל את הסיכוי...
אבל כמובן שבסופו של דבר זו החלטה שלך, ואם לא מתאים לך תרימי דגל...
כבר אמרתי לך כשיגיע הרגע שאחליט שאני עושה את זה,
אלך לרופא שמאמין בשיטה (כי זה חלק מהעניין) ואזרום עם זה,
צריך יותר סבלנות בשיטה הזו, אבל לפחות היא בריאה יותר....

לא רוצה להתערב לכן בחייכן הפרטיים, אבל אולי תוכלו לשאוב את הביצית שלך,
להפרות אותה ולהחזיר לבת זוגתך...כבר שמעתי על מקרים כאלה גם כן...
זה במידה והחלטתן שהיא זו שתשא את ההריון,
זה יכול לפתור את בעית הביציות הלא טובות...

בקיצור יש הרבה אלטרנטיבות, צריך לדעת איפה הגבול שלכן ומשם הכל אפשרי...
אני הבנתי שהסכנה לסרטן באופן כללי עולה כתוצאה מ6 טיפולים ומעלה,
אבל אין מחקר חד משמעי בעניין אז הרופאים מעדיפים לומר שאין שום קשר...
עצוב, אבל יותר עצוב זה בלי ילדים
מיה שמחכה לחסידה.....

היי סורי פשוט לא היתי עד עכשיו באתר.
הסיפור באמת עצוב אבל אפשר גם ללכת ברחוב ולהידרס, אז אני לא רואה סיבה להילחץ מדברים שקוראים ויכולים לקרות לכולם.
אחרי השאיבה נשארתי כשעה בבית חולים (גם אני עושה פרטי), היה לי גירוי קל אז לקחתי יומיים אופטלגין ושתיתי מים (חשוב לשתות הרבה ולראות שמשתינים הרבה כדי שלא תהיה הצטברות נוזלים).
במבט לאחור לא היה נורא אבל לא היה גם כיף.
אחרי 3 ימי החזירו לי 2 חמודים אבל לצערי היה לי הריון מחוץ לרחם שנפל אז עכשיו אני ממתינה לקבל מחזור להתחיל סיבוב חדש.

זהו אשמח לענות על כל שאלה שיש לך אל תהססי אני בטוח שכל הבנות פה ישמחו