התעלמות כדרך חינוך - הריון ולידה

הי מותק
אני מנסה את זה מידי פעם, יש מצבים שזה הולך מצויין ומצבים בדיוק כמו שאת מתארת.
אתמול בבוקר עילאי ביקש שוקו בכוס בלי מכסה. אני הוספתי לו קש וכשהוא ראה את זה הוא מתחיל לצרוח ולהתבכיין ולדחוף אותי, ככה שהשוקו נשפך טיפה.
האינסטינקט הראשוני היה לצעוק עליו אבל החזקתי את עצמי, נתתי בו מבט ושפכתי את השוקו. הוא ביקש חדש ואמרתי לו בנחת: "היום אין שוקו, תלמד להתנהג ותקבל מחר". הוא המשיך לצרוח עוד כמה דקות ובסוף בא אלי לקבל חיבוק ולא הזכיר עוד את השוקו.
יש מצבים שמבחינתי זה בלתי אפשרי להתעלם, למרות שאומרים לי שצריך: מצבים שהוא "מתעלק" על נופר, ממש מציק לה ולא נותן לה מנוחה. מצבים שהוא מרביץ לה חזק, מצבים שהוא דוחף אותה/ חוטף לה משחק שלה - זה מטריף אותי ואני לא מוכנה לקבל כזאת התנהגות.
עדיין לא מצליחה למנוע את זה, אבל ברור לו שהוא מפסיד שהוא מתנהג ככה.

מיטל

אני מאמינה שהתעלמות יכולה לשפר התנהגות, אבל לא בכל המקרים!!!
יש דברים שאני מתעלמת ויש שלא!
אני אף פעם לא מתעלמת כשהוא אלים, למשל

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אני חושבת שזה קורה פשוט תתרחקי ממנו תסבירו לו שזה לא נעים לך שהוא עושה לך ככה ושהוא יחליט שהוא מתנהג יפה ולא מכאיב לך את תתיחסי עליו
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

אני לא מתעלמת מזה
שולחת לך
[ttp://s10.rimg.info/f5a369fee945e2b3f6fb7b085ac8aadb.gif

אני אתן לך דוגמא מאצלינו.
הבן שלי למד מילד בגן להגיד מטומטם. לא ידעתי איך להגיב לזה. בהתחלה שאלתי אותו ממי הוא למד את זה ושזה לא יפה אבל לא עזר. ואז החלטנו להתעלם ולא לעשות מזה עניין גדול ואז אולי הוא יפסיק- זה לא עזר והוא המשיך עם זה. אחרי שבוע שך התעלמות נשברתי ואמרתי לו שזו לא מילה יפה לו ואם הוא אומר את זה עוד פעם הוא הולך לחדר. אמרתי באסרטיביות. אחרי יום הוא הפסיק לגמרי!!!! לפעמים היה יוצא לו ״מטו...״ ואז הוא היה נבהל מעצמו ומפסיק

גם כשהוא היה מרביץ הוא ידע שהוא הולך לחדר להירגע.

כשהוא עייף ויש לו התקף שלא ברור על מה ולמה אני מחבקת אותו ואם הוא מנסה להרביץ אני מורידה את הידיים שלו לצידי הגוף וממשיכה לחבק עד שהוא נרגע ולא שולחת לחדר על זה. ובדרך כלל הוא נרגע מהר שם את הראש על הכתף ונרדם...או פשוט נרגע.

אני מנסה להבחין מתי הוא עייף...
עכשיו קראתי את ההודעה הראשונה שלך ואולי זה באמת התחלה של מחלה??

אומרים שכל שנתיים יש תקופה שמתחילה בגיל שנתיים הנורא..אח"כ גיל ארבע...וכך הלאה...

לגבי אלימות אני לא חושבת שזה טוב להתעלם. אלימות בכל סוג אסור לתת לה לגיטימציה.
אני הצעתי לך להתעלם בשרשור הקודם מהתנהגות לא טובה, אבל אלימות צריכה תגובה אסרטיבית.
אני לא יודעת מה להמליץ לך אולי כדאי שתתייעצי עם שרון לגבי התנהגות כזו.
בכל מקרה שולחת לך חיזוקים וחיבוקים...
[.