מכתב לעוברית שאיננה - הריון ולידה

לעוברית שלנו
לא הייתה מאושרת ממני ביום שידעתי שאני בהריון שני, הגעת לפי הזמנה כל כך רצינו אותך וכל כך אהבנו אותך, נוצרת ברגעי אהבה גדולים ביותר.
מהרגע הראשון ידעתי שאני בהריון. אבא ואני הגענו לרופא עוד לפני שהיה אפשר לדעת...
היינו כל כך מאושרים ומלאי ציפייה שתצטרפי למשפחה שלנו, גם אחותך הגדולה כבר גילתה סימני הבנה ולא הפסיקה לדבר על התינוקת שלה...
היינו כל כך בטוחים שאת תינוקת חזקה ועוד קראנו לך "ג'ון בריון" כי נוצרת בניסיון הראשון...
בדיקה ועוד בדיקה עברו עלינו בשמחה וכל פעם שראינו אותך כל כך שמחנו והתרגשנו עד שבסקירת מערכות פתאום נאלמנו דום גילנו כי אינך בריאה וכי נגזרו עליך שנים של סבל רב, בכינו כל כך הרבה היינו כל כך מבולבלים וכל כך אבודים. הלכנו לעוד סקירה בתקווה שרופאה הראשונה פשוט טעתה ולצערנו גם הבדיקה הזו הראתה את אותם הממצאים, הלכנו לעוד רופא ועוד פרופסור ולייעוץ הגנטי ושמענו כל כך הרבה חוות דעת ולכולם הייתה תשובה אחת- שלא יהיו לך או לנו חיים קלים וסביר להניח שתעבירי אותם בבתי חולים והסוף ידוע מראש, ידענו שאם נביא אותך לעולם הזה ניתן לך את כל שרק אפשר מאהבה ועד כל הטיפולים האפשריים ובכל זאת לא תצליחי לשרוד בו.
ביום ההולדת 30 שלי קיבלנו את ההחלטה לבצע הפסקת הריון ובעצם לא לתת לך לסבול בעולם שלנו. ביטלנו את מסיבת יום ההולדת שלי, לא ענינו לטלפונים שהיו רבים כדי לאחל מזל טוב הרי על מה כבר יש לאחל? "מזל טוב החלטתם להפסיק את הריון???" בכינו כל כך הרבה, הצער היה רב וכבד, כעסתי כל כך, כעסתי על אלוהים שמעמיד אותנו במבחן שכזה, אומרים שאלוהים בוחן רק את מי שיכול לעמוד במבחן שהוא נותן לו ואני לא כל כך בטוחה שאני חזקה מספיק כדי לעבור את זה.
אבל אבא ואני ידענו שזאת ההחלטה הכי טובה עבורך ועבור אחותך שבבית וגם עבורנו. מרגע ההחלטה הדברים קרו מהר, הועדה האישפוז ואז הפעולה עצמה – כשהתעוררתי מההרדמה בכיתי, בכיתי בשבילך ובשבילי.
והנה היום אנחנו כבר שבוע אחרי, הצער לא קטן והעצב לא נמוג תחושת הריקנות עדין ממלאת את חלל הבטן, אני עדיין מחפשת להרגיש אותך זזה בתוכי והגוף כאילו כבר מוכן להיניק אותך ואת אינך איתנו. לנצח אני אחשוב עליך יקרה שלי,מה היה קורה אם ואילו הבאנו אותך לעולם הזה ואם הכל היה בסדר והרופאים הם אלו שטעו, כל כך הרבה אם ואם ואילו ובאמת לאף אחד כבר לא תהייה תשובה לכל השאלות, הסיכון היה גדול מידי!
רציתי לומר לך שאנחנו אוהבים אותך ומבקשים את סליחתך וכי חשוב שתחזרי אלינו בגוף בריא לתשעת חודשי הריון תקינים ובריאים שבסופם תצטרפי אלינו למשפחה שמחכה לך ואוהבת אותך המון!
שלך בצער רב ובאהבה גדולה אמא, אבא ואחותך הגדולה