בעל בחדר לידה- בעד או נגד? - הריון ולידה

ב- -ע- ד בעל שיעמוד לצידך ליד הכתף שלך יחזיק לך את היד ויעודד אותך!

ול-א בעל שיעמוד מול האינסטלטציה שלך ליד הרופא מיילד ויראה את כל התהליך!
כי זה טראומה בדיוק כמו שהפרופ' הסביר!

התפקיד של הבעל זה מה שרשמתי הנ"ל וכמובן הוא לא יכול לראות כלום כי מכסים לך את הרגליים בזמן שאת מקפלת אותם
ואז הוא רואה רק התינוק יוצא וישר שמים אותו עליך
וכמובן שיגזור את חבל הטבור!

בעד

לגמרי ב

עד בעד בעד

אין חבר יותר טוב
אין תמיכה יותר טובה
אין אהבה גדולה יותר
אין כמו הרגע הפילאי הזה אחרי כאבי תופת..היד והליטוף
של הגבר שאוהב אותך ואת האוצר שהגיח עתה ממך...

כל מילה של נטלי בסלעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

תראי,
תלוי מאוד איזה בעל.
לדוגמא ,בעל כמו שלי, ממש אבל ממש לא!!!
בעלי לא היה איתי בלידה וטוב שכך,הוא סתם היה מכניס אותי ללחץ.
אמא שלי הייתה איתי וזו הייתה החלטה הכי טובה שלקחתי,
אבל שוב,
זה תלוי בבעל,
אם בעלי היה רואה באיזה מצב אני הוא היה יכול להתעלף

לדעתי רק הבעל, בן זוג צריך להיות בחדר לידה (אלא אם כן חלילה הוא לא בחיים, או לא מסוגל פיסית להימצא שם).
ביום הלידה של המקסימון הבכור שלי במאי השנה היה יום מבורך בלידות בבי"ח איכילוב, כשלושים במספר, מה שצמצם את כוח האדם - היתה רק מיילדת שטיילה הרבה בין הכורעות ללדת עד שבאה לבדוק את מצב הצירים שלי.
אני ובעלי "ישבנו" מול הטלוויזיה עם קוראסונים ושוקו (הייתי חייבת לאכול משהו ב-12 שעות צירים), התרגשנו ביחד מכל התקדמות בפתיחה (האמת הצלחתי להתחיל להתרגש רק אחרי שהאפידורל התחיל "לעבוד" - לפני כן זעקתי וצרחתי מכאבים עד שלא יכולתי לחשוב על כלום מלבד הכאב).
ברגע שהיתה פתיחה של 2+ המיילדת ביקשה שבעלי יחזיק לי רגל אחת - כך הוא ראה הכול מרגע שנפתח, המשך ברגע שהראש התחיל לבצבץ, ראה את המיילדת חותכת וחותכת וחותכת...(רופא הנשים ניבא שהילד ישקול מעל ארבעה קילו לכן חתכו הרבה - בסוף הוא נולד 3,200) וכלה בהחלקה של הילד לידי המיילדת- היה לו הרבה מקום פנוי בגלל שחתכו הרבה אז הוא החליק ברגע.
בקיצור - בעלי אמר שהוא ממש הרגיש שותף ללידה בכל רגע נתון ושמח שלא עמד מהצד חסר אונים וחיכה שהילד יוולד. בעלי גם אמר ואומר שהתהליך הזה של הלידה קירב אותנו אינטימית - והוכחה טובה לכך היא שנקלטתי להיריון נוסף אחרי שמונה שבועות מהלידה.
לסיכום - אני מאחלת לכל אב הזדמנות לראות את הלידה ממול ולא מהצד, ואם אפשר לתמוך כמה שיותר ביולדת בזמן הצירים והלידה!!!

לגמרי בעד!

אני בעד כל מה שיכול לעשות טוב לזוגיות ולחוויה

בעלי לא מסוגל לעמוד בזה

הוא יתעלף לפניי שיקרה משהו

בכל מקרה שתהיה לידה קלה

יום טוב

אני לא בעד שהוא יהיה בחדר לידה, האמת היא שאני מפחדת בדיוק מהעניין הזה- שהסיפור ימרח אותו על הרצפה ואולי זה יפגע בו בעתיד. בקיצור, אני מעדיפה שהוא יעמוד מהצד ויחזיק לי את היד, יותר מזה שיעמוד שם ממול ויחטוף טראומה...

ברור שבעד
הוא לא חייב לעמוד בפרונט, אבל כן לתמוך ולחזק

בעד!
בעלי ממש עזר לי בלידה, אם לא הוא לא יודעת איך הייתי עוברת אותה...
היה לידי,חיזק אותי...הכל
וזה לא משנה שהוא ראה הכל, מכל הצדדים...לא מבחירתו אלא בטעות אבל עדיין עמד בזה כמו מלך.

פי, זה הולך להיות ארוך.
בעיקרון - זה מאוד אינדיבידואלי לכל גבר ואני מאמינה שזה לא מובן מאליו שהוא צריך להיות איתך בחדר הלידה. הרבה לפני שאיזה ד"ר דיבר על זה בטלוויזיה, אני הרגשתי שאולי עדיף שבבוא היום, לא אכריח אותו להיות איתי שם.

זה אכן סוג של חוויה לא נעימה ויזואלית (כן כן, טבעי והכל אבל מה לעשות) ויש גברים שאכן מגיבים בצורה כזו - לא מסוגלים לראות באישה שלהם יצור מיני אלא רק אמא ולכן לא יכולים לקיים איתה יחסי מין. כשהכרתי את בעלי, היה ברור לשנינו שהוא לא יהיה איתי בחדר הלידה. בעלי מפחד מדם פחד מוות - כשעושים לו בדיקת דם הוא צריך לשכב ולא להסתכל אחרת הוא מתעלף

אני בעד!! אם בעלך לא אדם לחוץ מידי אז ברור שיהיה הוא לא חייב להסתכל על הנעשה שם רק להיות לצידך אין דבר כזה לא יעמוד בזה ואת עומדת בזה?! לא צריך להגזים
אני בכלל לא מבינה למה אנשים צריכים דולה או מלווים אחרים במידה ויש להם בעל ואימא
זה חשוב בעניי שהבעל יהעה בדר לידה שיעבור את החוויה איתך

כיף לשמוע סיפורים ותגובות כאלה חיוביות על העניין!!!
אני גם בעד לחוות את החוויה המדהימה הזו יחד זה דבר נפלא בעיניי אבל הד"ר הזה של אתמול....וההורמונים והפחדים שלי בהריון...שניהם התערבבו יחד ויצרו בלאגן שלם...

[/url

דעתי חלוקה....

אני מאד בעד

אני לא יודעת איך בעלים אחרים, אבל שלי גבר גבר

[[[

ברורר שבעד שהבעל יהיה איתי
[ttp://s10.rimg.info/f5a369fee945e2b3f6fb7b085ac8aadb.gif

הכי בעד

הרוב המוחץ של נשים שילדו אומרות בעד. מי שעדיין לא ילדה מתלבטת.
בעלי גם שונא דם ומפחד מזה אבל הוא היה איתי בשתי הלידות ואפילו חתך את חבל הטבור והסתכל על הראש יוצא.
הוא נמשך אלי וזה בכלל לא פגם בכלום ואפילו הוא מעריך אותי יותר.
באמת נראה לי שאם יש גבר שזה מפריע לו אז כנראה יש משהו מעבר לזה.
זה הדבר הכי אינטימי שיש...לדעתי

אני מאוד בעד.
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

ב-ע-ד !!!
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו, תמיכה מוחלטת...
בעלי היה איתי בשתי הלידות, יחד עם אמא שלי.
בלידה הראשונה חשבתי שאני אשתגע עם שניהם על הראש, אבל זאת היתה חוויה מעצימה ביותר.
זה קירב ביני לבין אמא שלי מאוד וגם ביני לבין בעלי.
(בעלי חתך את חבל הטבור של שני ילדיי וגם ראה את השליה, הוא ממש לא נגעל מזה...)
אם הייתן שומעות את מילות ההערכה וההערצה אחרי שתי הלידות הייתן נמסות... היה שווה את זה...הרגשתי כמו מלכת עולם אחרי שהוא שיבח אותי ואמר כמה הוא מעריץ אותי על הכוחות והסבל של הלידה ואיך בהיריון השני תיפקדתי כרגיל עם בטן בנוסף...ואיך בחיים בחיים שום גבר לא היה מסוגל לעמוד בלידה...זה פשוט מעצים אותך ברמות שלא ניתן לתאר...
אני חושבת שזאת הזדמנות נהדרת שהבעל יחווה את הלידה וישתתף בכאב ובעוצמה האדירה שיש ללידה.
כמובן, שלא לכולם זה מתאים ויש שנגעלים וכו'...לא בכוח, אבל אם יש הזדמנות אז בוודאי שלקפוץ עליה, אבל חשוב להיות קשובים לבעל ואם הוא אומר שהוא לא מסוגל אז לא להכריח...

איזה כיף לשמוע (לקרוא ליתר דיוק....

[/url

בעד!!

היה ברור לשנינו שהוא ורק הוא יהיה נוכח בלידה (טוב, רצוי שתהיה גם מיילדת)
הוא היה הכי מקסים, תומך ומשתף פעולה שאפשר - בדיוק איך שחשבתי שהוא יהיה.
יצא בשן ועין מהלידה הזאת - נמק ביד מהלחיצות שלי.. מסכן..

אגב, הוא נשאר באיזור הראש (שלי, לא של התינוק..) במהלך כל הלידה (ווידאתי איתו את זה עכשיו שוב, ליתר בטחון

[url=http://imikimi00.com/link/link_through/1nmJN-101]

בעד