אני פה!
לא כותבת הרבה כמו פעם, אבל קוראת אתכן כמעט כל יום.
עצובה איתכן שמחה איתכן ומופתעת כל פעם מחדש על העוצמה הנשית המדהימה שיש כאן, כו-לן כל כך חזקות ואמיצות, ואם זה היה מבחן האמהות, כולן כבר היו חובקות כמה גורים.
לפני שנתיים לא תיארתי לעצמי שזה ייקח כל כך הרבה זמן, הדרך מתארכת ומתארכת והמסע לא נעשה קל יותר, אבל אני אופטימית ומלאת תקווה שגם תורנו יגיע, ואז הכל יתגמד....
תודה שחשבת עלי.
