אני לא יודעת אם אני בדיוק עוזרת, הפסקתי להניק את נעה בגיל שנתיים, אחרי חצי שנה שרציתי להפסיק, ולא ממש הפסקתי פשוט כי גיליתי שאני בהריון ובאותו רגע הפסקתי, לגמריי. (צריכה חופש בין יונקים...)
מסקנות קטנות מנסיוני...-

בכל שלב בהדרגה ועד בכלל- להיות עקבית!! הוא יפנים יותר מהר ולא יווצר בלבול.

אפשר להציע חלופה, גם אם הוא לא היה רגיל קודם - בקבוק מים,חלב,סימילאק, מוצץ. דובי,שמיכי...

לתת לו הרבה חיבוקים, ומגע (לא בתנוחת הנקה..) ובכלל צומי ותחושה שהוא אהוב!

אני לא יודעת אם זה מתאים לגיל שלו, אבל אנחנו עשינו מסיבה בארוחת ערב עם שוקולד ובלונים והסברתי לנעה שהיא גדולה והיא כבר לא יונקת.

להיות שלמה עם עצמך, בהחלטה, עם כמה שהיא קשה לזכור שאת לא מרשעת! את אמא טובה, ושניכם תתגברו...ותצפי להתנגדות, זה שינוי בהרגל מאוד משמעותי וזכותו לנסות לשנות את גזר הדין!
והכי חשוב- עוד מעט תתחילו תקופה חדשה, עם סוג חדש של קשר, ואמהות עם חיבוקים ודיבורים... .
והציצי חוזר להיות רכושך הפרטי... בהצלחה...
