שיואו, איזה בהלה... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • יואו....
    מיכל עושה "מחוייבות אישית" במסגרת מחוייבות אישית בביה"ס (כיתה ט'), היא חונכת ילדה בעלת קשיים מכיתה ד'. אז מיכל שלי נפגשת עם הילדה בביתה פעם בשבוע למשך שעתיים - והיום הוא יום המחוייבות. היא ביקשה ממני לקחת אותה לבית הילדה, שגרה בקצה השני של הישוב שלנו. הסעתי אותה לבית הילדה, היא הראתה לי את שער הבית וקבעה איתי שאבוא לקחת אותה משם כעבור שעתיים. נסעתי בחזרה הביתה.
    כמה דקות אחרי שהגעתי הביתה, טלפון מהילדה - "איפה מיכל?"
    אמרתי לה שהרגע הורדתי את מיכל ליד שער הבית, ויכול להיות שהיא פגשה חברה ברחוב ועמדה לדבר איתה, ותכף תיכנס אליהם.
    כעבור 5 דק' - טלפון נוסף, הפעם מהאמא של הילדה. "מיכל לא הגיעה"...
    עכשיו כבר ממש, אבל מ-מ-ש נכנסתי להיסטריה קלה... (כולל קשיי נשימה, פרכוסים ורעידות... ) אמרתי לאמא שלפני פחות מ - 10 דק' הורדתי את מיכל ליד שער הבית... ושאני ממש דואגת, אז אני יוצאת בחזרה אליהם עם האוטו, בתקווה שאראה אותה בדרך...
    אני מגיעה אליהם - אין מיכל . בלעה אותה האדמה... (חס ושלום!!!!! טפו!!!!!)
    עמדתי עם האמא והילדה בחוץ, וכמעט בכיתי....
    פתאום - טלפון. הבת שלי מהבית, צורחת שהיא עמדה בחוץ והשער שלהם היה נעול, אז היא החליטה שהם לא בבית, וחזרה הביתה!!! כן... מהקצה השני של הישוב... והיא בקריזה וצורחת... ואני עומדת עם האמא והילדה בחוץ...

    תזכירו לי, מי אמר שגיל שנתיים זה קשה?...
    שרון (הקצת מבוהלת עדיין...)
24 תגובות
עמוד 1
  • אין לה פלאפון עליה להתקשר???
    אבל כן ככל שהם גודלים ככה גם הדאגות שלנו
    נ.ב
    שלחתי לך מייל דרך יולדת
  • יואו איזה פחד!!!

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • שתהיה בריאה
  • תמוש , הגאון שלי שכחה את הטל' בבית... מי גאון של אמא... (לא קיבלתי מייל עדיין)
    מילנה - תודה יקירתי .
  • תודה מיכל - בהחלט החזקתי את עצמי כדי לא להתחרפן (לא לידה לפחות...)
    תמוש - קיבלתי ועניתי. תודה יקירה.

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • מלחיץ בטרוף
  • איזה פחד אני מקווה שאת בסדר
  • קבלי ממני
    שומרני אל מיצר רע
    הגן עלי מכל צרה
    שמור אהוביי ובני עמי,
    ושמור עלי גם מעצמי
  • ואי ואי ממש מפחיד
  • מזכירה לי אותי... הבת שלך מיכל...
  • יוו מלחיץ
  • תודה מומי וליא , אני בסדר, חזרתי לעצמי .
    מיכל שלי טוענת שהיא "לא חוזרת לשם יותר!" נו, לכו תבינו... גיל 14.5...
    באמת טוטילה?... היא מזכירה לך את עצמך?... במה?... (כשהיית בת 14.5 או עכשיו? )

    שרון.


  • הילדים האהובים שלי, שחר נולדה ב-6.2.2007 אורי נולד ב-31.5.2009
  • מאוד מבינה אותך אצלינו קוראים דברים כאלו אחת לשבוע . למדתי לחכות חצי שעה ורק אז להיכנס להיסטריה הם למדו שאמא היסטרית לא טובה לבריאות שלהם
    [url=http://www.glitterfly.com]

  • יואו! איזה מלחיץ
  • כשהייתי צעירה זה היה פחות קיצוני. עכשיו זה החמיר אצלי בעצם זה לא מצחיק...בעלי אומר לי שאם משהו לא קורה בזמן ובמדוייק אני ״שוברת את הכלים״ ושני הצדדים נפגעים מזה...
    זה נראה לי שמה שקורה לבת שלך זה שילוב של חוסר סבלנות אבל גם נראה לי שלא טוב לה שם ושעתיים להיות במקום שלא ממש נוח שם זה ה-מ-ו-ן זמן.
    תשאלי אותה אם טוב לה ואם היא רוצה/יכולה לשנות ואם אין ברירה אז אולי פעם בחודש חודשיים תיקח חופש.
    בהצלחה
    חחח פתאום אני קולטת שאני נותנת לך עצות


  • העיקר שמיכל בסדר והגיעה הביתה והכל בסדר גמור איתה
    קבלי מלא
  • תודה לאל שהכל בסדר ואי אני הייתי בבהלה ממש רצינית אני כל כך מבינה אותך
  • וואי וואי, שתהיה בריאה המיכל שלך.....

    טוהר
  • וווואי איזה מפחיד ומלחיץ
    ואיך היא חזרה?
    פעם הבא עכשיו צריך לחכות ולראות שהיא נכנסת עד הבית
    וקבוע פלאפון עליה
  • מלחיץ.... הייתי מתחרפנת
  • תודה המון, בנות
    נטלוש (ברכות על המינוי יקירתי!! ) - כמו שכתבתי, היא חזרה ברגל! היא כ"כ כעסה (השד יודע על מה ולמה... ) שהיא כנראה "עפה" כל הדרך...
    באמת שתהיה לי בריאה... רק זה מה שאני רוצה... (בנימה פולנית אופיינית)
    טוטילה, מה מצחיק בזה שאת נותנת לי עצות?... לקחתי את מה שכתבת בשתי ידיים.
    ולגביך - נו טוף... יש גם כאלה...
    ולגבי מיכל - יש מצב שלא ממש כיף לה, אבל זו עדיין חובה של הלימודים. היא מצידה, כל היום רק לשבת וללמוד מתמטיקה ופיזיקה...
    מה לעשות שלפעמים אנחנו עושים גם דברים שהם לא ממש חלק מה"כיף" שלנו?...
    אני מקווה שזו באמת הייתה קריזה רגעית ולגבי ההמשך - היא תתרגל.

    שרון.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה