קשיי ויסות ו-בעיות קשה וריכוז.. (ענברי) - הריון ולידה

היי פיתוש
בשביל לאבחן בעיה ריגשית עושים אבחון פסיכולוגי.
בשביל לאבחן ידע ומוכנות לכיתה א' עושים אבחון דידקטי.
אני עשיתי את שני האיבחונים האלה לאביאל לפני העליה לכיתה א'.
וגם לאביאל יש איזה שהיא בעיה ריגשית והטיפול המומלץ היה שיחות עם פסיכולוג או איזה שהוא חוג שהילד ממש ממש אוהב על מנת להעלות את בטחון העצמי.
אנחנו היינו בחוגים עשינו גם רכיבה על סוסים שזה משנה פלאים.
בעיה ריגשית זה לכל החיים כמו שנאמר לי אבל אפשר למזער אותה ככל שמטפלים מוקדם יותר אנחנו עשינו גם טיפול פסיכולוגי וגם קבלנו הדרכה מהפסיכולוגית על כל מיני דברים שאיך לנהוג.
בהצלחה רחל

פיתוש
עוד משהו אבחון של קשב וריכוז עושים רק שהילד מגיע לכיתה א' וזה נעשה בגיל 6.5 אני הייתי עם אביאל אצל נירולוג שבדק ואמר שאין לו בעיות קשב וריכוז.

פיתוש' אנחנו באותה סירה נדמה לי

הי.
לפי איך שאני מבינה את הנושא, קושי בויסות חושי זה משהו מולד. את לא יכולה לשנות את זה. אפשר לעבוד על קשיים מסויימים, אבל הקושי עצמו נשאר, לדעתי, כל החיים.
לגבי מזעור נזקים - כדאי להתיעץ עם מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת. בדרך כלל יש להן שיטות לעזור לילד.
לאור יש הרבה קשיים בויסות חושי, וכשמבינים אותם, אז זה נותן כלים לגשת לילד. כשהילד מתחיל להתפרע בגלל ויסות חושי לקוי, אז זה עוזר מאוד אם הסביבה שלו מבינה שזה קושי ובמקום לכעוס על הילד, אפשר לנסות לנטרל או להפחית את הגירוי שמפריע לו. אפשר גם להבין כיצד לדבר לילד באופן שיקשיב יותר.
אגב, איך גילית שיש לך ADD? אני תמיד חושדת בעצמי, כי גם כשאני ממש מנסה להתרכז במשהו, המחשבות שלי נודדות. לפעמים אני קוראת טקסט בדילוגים, כי אין לי סבלנות ואני מנסה למצוא את השורה התחתונה. באוניברסיטה הייתי כותבת כל השיעור את מה שהמרצה אומר, כי אחרת לא הייתי מצליחה להקשיב בכלל. אין לי גם סבלנות לראות סרטים ולקרוא ספרים... אפילו לשמוע שירים לא מוכרים קשה לי.

גיליתי על עצמי שיש לי בעיות קשב וריכוז במהלך הלימודים שלי בחינוך מיוחד..
עוד לא עשיתי אבחון כי- כפי שכתבתי שהודעה הראשונה אין לי זמן לעצמי, והבנתי שאבחון אחרי גיל 18 (אחרי שיוצאים ממערכת החינוך) הוא יקר..
ולא תמיד מאשרים ריטלין בגיל כזה..

אבל- פשוט דברים התחברו לי במהלך כל הילדות שלי,
שתמיד צעקו עליי שאני יפסיק לחלום,
תמיד עופפתי.. רצפים מהשיעורים נקטעו לי.. הציונים היו נמוכים.
ככה אמא שלי זוכרת אותי- כילדה מעופפת, וקצת עצלנית..
ובמיוחד עכשיו בלימודים הגבוהים, אני לא מצליחה למצוא לעצמי דרך למידה שטובה לי, אני לא מצליחה להתמיד במשהו.
אני מסוגלת לבהות באמצע בחינה!
ובעלי אומר לי שלפעמים כשאני עם הילדים אני מעופפת.
אני שוכחת דברים בשניות. לא זוכרת איפה אני שמה דברים חשובים.
הכל הולך לי לאיבוד.

בקיצור- זה כבר צועק..

רק רציתי להוסיף:

ענבר- גם אני מאוד מעריכה את דעתך

וואוווו.

ענבר ופיתוש - אתן מדהימות

אני קוראת את ההודעות שלכן, ואני נדהמת מהידע והתובנות האישיות
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected]

תודה על כל התשובות!

שכחתי לציין ש-
בגן הגננת והסייעת אומרות שהוא ילד מלאך, מקשיב לחוקים של הגן, לא מתווכח..
דווקא השבוע הגננת אמרה לי שהוא יושב בריכוז כ"כ יפה ולא זז מהמקום.. ושיש לו יכולות הקשבה גבוהות.
(כמובן שלי עבר בראש- עניין אם הוא חולם או מקשיב..)

לפעמים כשיוצא לי לספר להן שבבית הוא הפוך לגמרי- הן לא מאמינות לי!!!

אז יכול להיות שזה מתבטא רק בבית?
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

בוקר טוב
מבחינת האבחון - בשניידר אכן עושים את כל האבחונים, לוקח זמן לקבוע תור (הרבה זמן) אבל הם מאוד מקצועיים (יש כמובן גם מכונים פרטיים).
נסי לבקש שטובה ספיר תעשה לו את האבחון. היא פסיכולוגית והיא מצויינת.

כמו כל ילד גם שילה יודע שיש חוקים שונים בכל מקום, ובגן בגלל כמות הילדים "מחזיקים אותם קצר" והם יודעים, כבר בגיל הזה, איך להטמע בקבוצה, זו גם אח"כ יכולה להיות בעיה בכיתה - הוא שקט, לא מפריע, אבל אין לו מושג מה היה בשיעור כי הראש היה במקום אחר וכל התיסכול מכל היום יוצא בבית.... אצל ילדים שמפריעים יותר קל לעלות על הבעיה, ילדים שקטים - שמחים שהם כאלה.
מצד שני יכול להיות שההתנהגות היא כלפיכם...
אבל לי נשמע שזה מגיע ממקום של הרבה כעס ותיסכול מתוך עצמו ו"רק" יוצא בבית.

אורטל ואדווה - תודה