שירשור חויות מצחיקות מחדר הלידה :-) - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בטוח שלכל אחת יש חיויה גם מצחיקה מהלידה או הברקה שח הבעל..
    שתפו.
    אני אתחיל.
    אחרי הלידה שאני כבר עם הביבי בידים שלחתי את בעלי להביא מברכב את התיק......
    זה היה אחרי שהוא החזיק והרגיע את עידני.
    הזמן עובר ועובר ובעלי לא חוזר...
11 תגובות
עמוד 1
  • חחחחחח אולגה
  • אחלה סקר..
    אני נידלקתי על מישהי,שמשמשת ככוח-עזר..שיער-בלונדיני צבוע,כל-שערה טיפטופ,מאופרת..והרגשתי כל-כך מוזנחת לידה..כל-הזמן היללתי אותה,כמה היא מדהימה עם הטיפוח שלה וגם שאלתי אותה היכן עשתה את ההחלקת-שיער
  • אחלה סקר

  • עוד בנות

  • אז אצלי למרות החוקן וכנראה בגלל שעברו כמה שעות מהחוקן ועד הלידה עצמה, יצא לי בלחיצות גם קצת קקי
    בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • שום דבר מצחיק אין בחדר הלידה חחח
  • יש לי חוויה מחדר לידה. טוב, לא ממש חדר לידה, אבל בערך....

    פסח, אני במלון, 8 בבוקר... אני ישנה כמובן. פתאום מעיר אותי טלפון של החברה הכי טובה שלי- שנמצאת בחדר הצמוד. היא בתחילת תשיעי.
    היא: "בעלי יצא ולא לקח את הטלפון אז אולי אני יכולה לקרוא לו מהלובי כי יש לי צירים"
    אני קופצת מהמיטה....
    אני: "קודם אני באה אילך"
    הלכתי לחדר שלה (שהיה מחובר בדלת לחדר שלי) אני נכסת ורואה אותה יוצאת מהשרותים עם פרצוף מוזר.
    היא: "הרגע היתה לי ירידת מים"
    אני נלחצת....
    אני :"טוב, קודם כל תעלי על המיטה"
    היא: "נראה לי שאני צריכה ללחוץ"
    אני מתקשרת לאמא שלי שהיא דולה :"אמא, מה עושים"
    היא: "הוא יוצא...."
    אמא על ספיקר:" שימי מתחתיה מגבת נקיה" (ועוד משהו שלא ממש הצלחתי לשמוע)
    אני רצה למקלחת להביא מגבת.
    היא:" הוא יוצא, תתפסי אותו"
    אני: "או מיי גוד, אני לא מיילדת... אני רואה את הראש"
    אמא: באיזה חדר אתן?"
    אני:" הוא יוצא, אנחנו בחדר 406"
    אמא:"אמבולנס בדרך"
    היא: "יש לי בן או בת?"
    אני: "לא יודעת אני לא רואה עדיין, זה רק הראש"
    אמא:" תעזרי לו להוציא את הכתפיים"
    אני:" אמאלה..... היא בחוץ.... יש לך בת"
    היא:"אני לא מאמינה שילדתי"
    אמא:" רגע התינוק בוכה? מה עם השיליה"
    אני:" את לא שומעת אותה בוכה?"
    שתי לחיצות והשיליה בחוץ....
    היא: "ניראה לי משהו מנסה לפתוח את הדלת"
    אני: "זה בטח האמבולנס, טוב שנזכרו.."
    אני: "מה אני עושה עם חבל הטבור"
    אמא: "חכי לאבולנס"
    אני עם כל הילדיים דם פותח את הדלת, שרות חדרים.
    המנקה צורחת. אני:"היא ילדה כאן"
    פרמדיק נחמד: "היולדת כאן"
    אני: "מכאן אתה ממשיך...."
    היא: "אני לא מאמינה שיש לי בן"

    מכאן הפרמדיקים המשיכו ולקחו אותה ואת התינוקת לבית החולים.
    היום התינוקת הזו בת שנה ו8 חודשים, מתוקה בטרוף ולאמא שלה היתה את הלידה הכי קלה ומהירה בעולם....
    פחות מ20 דקות מתחילת הצירים ועד הלידה....


  • וואי סיפורים כאלה תמיד עושים לי צמרמורות

    אצלי בלידה הראשונה לא היה פתיחה ולא צירים והייתי בשבוע 41.3
    קיבלתי זירוז וכל כמה זמן האחות שואלת אותי אם אני רוצה אפידורל
    ואני לא לא כואב לי עד שאחרי כמה שעות היא שאלה אותי שוב ואמרה שהמרדים
    עוזב אז אם אני רוצה אז עכשיו
    ואמרתי לה לא לא כואב ואז הגיע ציר ענק וצעקתי כן כן מהר שיבוא כבר
    ועד שהוא בה
    וא אומר לי לשבת ישיבה מזרחית ולעשות כמו חתולה כועסת
  • איזה כיף היה לקרוא!
    עוד!!!!!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה