יש לי תינוקת מקסימה בת שנה.
מאוד פעלתנית, התחילה ללכת בגיל 11 חודשים ומאז לא נחה.
בעיות השינה שלה התחילו בספטמבר (חזרנו מטיול בחו"ל איתה) ומאז היא קמה מספר פעמים בלילה והדרך היחידה להרדים אותה היא במיטה שלנו ואז להעביר אותה למיטה שלה.
בגלל הצורך לקום פעמים רבות בלילה קנינו לה מיטת קמפינג לחדר שלנו ומאז היא איתנו בחדר. הצורך שלה לקום הוא ל-מוצץ, אכילה, מים או סתם חיבוק.
ברור לי שבגיל שלה היא לא אמורה לאכול ולשתות בלילה וזה פינוק נטו.
החלטנו לשים לזה סוף ומיום חמישי האחרון התעקשנו שהיא תישן במיטה בחדר שלה. בלילה ה-1 היא בכתה 10 דקות עד שנרדמה לבד לכל הלילה (איך שמחנו!). לילה שני בכתה 20 דקות. מהלילה ה-3 התחיל הסיוט, היא בוכה רבע שעה, נחה 10 דקות וכך חוזר חלילה. ניגשתי אליה מידי פעם בניסיון להרגיע, אך לשוב למיטה היא לא רצתה. השארתי אותה בוכה עד שנרדמה.
אתמול היא התחילה לגלות סימני מצוקה באמצע היום כשהיא רואה את המיטה שלה.
אם אני מניחה אותה לרגע במיטה היא צורחת ובוכה.
בלילה האחרון היא משתוללת במיטה ולא מוכנה לישון עד שאני מגיעה ומרגיעה אותה על הידיים. ברגע ההנחה במיטה- שוב צרחות. אני פוחדת שפיתחתי אצלה חרדת נטישה(גם בשנת צהריים התחילו בעיות). בסופו של דבר נשברתי והבאתי אותה לישון איתי במיטה (אני יודעת שזו טעות אבל הלב נשבר).
מה עושים??
האם לגשת אליה שהיא בוכה או לא?
האם להשאיר לה מנורת לילה?
האם לשבת לידה עד שתירדם?
אשמח לעצה מיידית
אמא מודאגת...
