רק הילדה שלי ככה? - הריון ולידה

יש ילדים כאלו,שלא מתים על אוכל ,תשאלי את רינתי ואת אגניס

מבינה אותך, אני משתדלת שנשב לאכול יחד איתה-זה מגביר תאבון, והם נהנית מהחברה, אבל גם לה זה בא בתקופות, או שהיא אוכלת מלא או שכמעט ולא נוגעת, גם אם זה דברים שהיא מתה עליהם.. תשימי לב גם לנשנושים בין הארוחות.(גם פרי או עוגיה תוספים מלא מקום בקיבה קטנה..)
והעיקר, למרות התסכול, להמשיך להציע לה כל מיני דברים מגוונים, אוליי דעתה תשתנה. ובנחת לא לשדר לה לחץ, או להכריח... אם תינוק שנולד יודע מתי הוא שבע, אז בטוח שזה לא נעלם לו ככל שהוא גדל...
בתור ילדה שלא אכלה כמעט. היו לי בעיות ברזל ולא עליתי במשקל, וההורים שלי והסבתות המרוקאיות היו כל היום מסביב לצלחת, תאכלי ותאכלי... וזה לא עזר במיוחד! להפך!

כמו שורדים אומרת אני אכן סובלת עם ניתאי באוכל הוא לא אוכל כלום לצערי הרב
וכרגע הוא סובל מחוסר ברזל אנמייה לצערי הנוסף, אני ניסיתי הכל מה שהכי הכי עוזר לי
זה משחק המחבואים בתוך האוכל ואני יושבת איתו לאכול גם כשאני לא רעבה והוא אוכל
משחקת איתו בזמן האוכל טלויזיה מה שעובד והוא אוכל אני מעלה חיוך על הפנים
זה תהליך לא קל ומאוד קשה והמלחמה הזו מאוד מאוד קשה בייחוד שהוא גמל את עצמו
מבקבוק הדבר היחידי שהוא היה אוכל ומקבל משהו בגיל שנה וחצי,
עם תצרכי משהו אשמח לעזור אבל אני הבנתי שזה יעבור להם עד גיל 4

גם שלי.
עילאי אוכל בע"ה הכל.

אורי כלום.
כלום.

ציפור היא שוקלת אולי 8 ק"ג והיא בת שנה וחצי.

יש ימים שהיא זוללת הכל ויש ימים שהיא חיה מהבקבוק בבוקר ובערב.
אני מקשרת את זה לשיניים. יותר נכון מקווה כי היא ממש רזה

מירית מאמי מה נשמע??.......

אני גם חושבת שזה אולי תקופה בגלל השיינים
אבל תדאגי כשהיא תהייה רעבה היא תאכל.....
וחוץ מזה היא תגדל ותאכל יש הרבה ילדים כאלה....
אני אישית הייתי כזו חוץ מפתיבר מרוסק בכוס תה לא הייתי אוכלת כלום
אמא שלי תמיד מספרת כמה זה תיסכל אותה
אבל תיראי אותי היום ב"ה הכל בסדר...

היי

הילדה שלי עוד חודש בת שנתיים היא והאוכל החברים הכי לא טובים שיש( היא שוקלת 8.5 קילו.)

אני כבר הרמתי ידיים הפסקתי לרדוף אחריה עם האוכל וברגע שהפסקתי לרדוף ולהציק היא פשוט באה לבד וביקשה

בימים שהיא ממש לא רוצה כלום אני חותכת פירות או ירקות פורסת אותם ממש יפה שמה במרכז השולחן והיא פשוט באה וניגשת לבד

זה מתסכל וצריך המון סבלנות

לפעמים, בלי לשים לב וכמובן שבלי כוונה, אנחנו כהורים מעבירים להם את הלחץ שלנו בעניין האוכל - ובאופן אינסטינקטיבי יוצא שהם עושים דווקא...
לדעתי, תשחררי קצת את עניין האוכל
וכן, אני יודעת שזה בדיוק מה שאת עושה, או לפחות חושבת שעושה, אך בפועל זה לא בדיוק ככה...
הבן שלי בגיל שלה פשוט חי רק על סימילאק...
כל יום הייתי כל כך משקיעה, טורחת ומכינה... ו... כלום! הוא פשוט לא היה אוכל...
אבל לאט לאט, עם המון סבלנות, הכל הסתדר!

"מהיום שהיא עוטפת את גופו בזרועותיה
עד היום שהיא נופלת על כתפיו
היא אומרת לו מילים שאת פישרן הוא לא יודע
אבל איך שהוא אוהב שהיא לוחשת לאוזניו

תינוקי, ילדי הקטן
שים את ראשך בחיקי
אמא שלך תשיר לך שיר
שיר אהבה תינוקי..."

מאמי אצלנו אותו דבר , אימא שלי אומרת שאני לא אכלתי טוב שהיתי קטנה והיא היתה ממש מתוסכלת ממני אבל לא ככה !
חמי אומר שזהר ( וכנראה גם הילדה שלך
[

את רואה שלא רק הילדה שלך ככה
לפחות בזה את יכולה להתנחם.......<לפי מה שאני רואה מהבנות פה>
יהיה בסדר מאמי
היא תאכל כמה שהיא רוצה ודורשת.....
נשיקות