בוקר טוב יקירתי.
שני, אני מודה לך על העלאת השאלה. היא חשובה והדיון בה הוא חשוב.
כמטפלת, וכאדם פרטי - פעמים רבות אני שואלת את השאלה הזו את עצמי.
אז כמטפלת העוסקת בפסיכותרפיה במסגרות ציבוריות וגם במסגרת פרטית - הנושא כאן בפורום מעסיק אותי ובהחלט יש מקרים שהוא מדיר שינה מעיני.
לכן, ההחלטה שלקחתי היא: שבפורום הייעודי למתן ייעוץ ותמיכה נפשית אשר אותו אני מנהלת, בהחלט אשמור מכל משמר את כללי האתיקה ככתבם וכלשונם, כפי שמופיעים ב"קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל (2004)" (בתוך שפלר, אכמון ו-וייל, 2007, בהוצ' י"ל מאגנס, האונ' העברית).
ואילו בפורום הזה, שהוא איננו ייעודי אלא כללי, ו"מתנהג" כמו כל פורום אינטרנטי ופתוח במרחבי הרשת - הנושא כנראה ימשיך להדיר שינה מעיני, למעט במקרים קיצוניים.
ופה אנו מתחילים לדבר על השרשור המדובר.
כי זה יפה מאד לומר ש"זה מעניין אותי ברמה הכללית בלי להכנס לסיפורים" - וברמה הכללית עניתי לך בפסקה הקודמת. אבל אינני מוציאה מכלל אפשרות שהשאלה (החשובה!) הזו עלתה דווקא עתה (אחרי אתמול, היום בו ננעל השרשור המדובר של עדי), דווקא פה (בפורום הזה, ולא בפורום "תמיכה נפשית), דווקא אלי (בתור כותבת ההודעה האחרונה בשרשור ההוא ומי שביקשה בכל לשון של בקשה להפסיק לדון בכתוב בשרשור) - אז זו לא "שאלה כללית"... לפחות לא כך זה נראה.
ו-כן, יש חשיבות גדולה ל: 1) מי פתח את השרשור ההוא, 2) לכמה עמודי תגובות הוא הגיע, 3) עיתוי נעילתו.
ואסביר:
1) לא כל האנשים המשתמשים באינטרנט לוקחים את הסיכון שאין להם חיסיון. רק לשם השוואה קלה: גם ילדים ובני נוער משתמשים באינטרנט, ולפעמים זה שימוש מסוכן! אבל ממש! אותם ילדים ובני נוער פעמים רבות נותנים, מבלי לתת את הדעת על כך, פרטים אישיים רבים עליהם, על משפחתם, על ביתם, על הרגליהם... ואת התוצאות העצובות של מקרים שכאלו אנו יכולים לשמוע אח"כ בתקשורת.
לגבי "הבעת עמדה": נכון. בעקרון, האינטרנט משמש כמעין "במה ציבורית" להשמעת עמדות ודיעות בנושאים רבים, שונים ומגוונים. שוב - עד הפגיעה במרחב האישי של מישהו אחר. "חופש הבעת דיעה", "חופש הפרט", "הזכות לביטוי אישי" הם ממאפייניה של חברה דמוקרטית. ברגע שאדם מסויים כותב או אומר שהוא לא מתקלח - זו זכותו המלאה וקיימת כאן
נקיטת עמדה אישית. ברגע שמישהו אחר כותב או אומר לאותו אחד שכתב או אמר שהוא איננו מתקלח שהוא "מסריח", "לא דמות חינוכית" ו"חולה בנפשו" - זו כבר כניסה בוטה, מעליבה, ואפילו מחוצפת
למרחב האישי של אותו אדם!אינני מעוניינת להמשיך ולכתוב על המקרה הספציפי כמקרה ספציפי, ולו בגלל שנשואת המקרה כבר לא כאן, ובכל מקרה זה אינו רלוונטי לאף אחת מאיתנו.
2) מדובר על שרשור שהגיע לכמות נכבדת של עמודי תגובות. בשל מה שכתבתי בתחילת דבריי (שלעיתים מקרים שכאלו מדירים שינה מעיני), העדפתי לא להגיב לעניין עצמו, במשך זמן רב שבו השרשור "רץ". כשהחלטתי לפנות ולבקש את הפסקת התגובות (אגב, לא אני הייתי זו שנעלה. אני מניחה שהייתה זו הדס, והיא עשתה זאת לאחר ההודעה בה ביקשתי לא להגיב יותר) היה זה כשהרגשתי שפה עבר הגבול. שכבר לא מדובר על דיון לגבי הנושא שהועלה (ו-כן, נשואת הדיון העלתה נושא, לגבי עצמה והרגליה בלבד. ו-כן, אני מסכימה איתך - זו בהחלט זכותה...) אלא על כניסה למרחבים האישיים ופגיעה במרחבים אלו בנושאים שכל קשר בינם לבין הנושא הספציפי שהועלה בתחילה, הוא מקרי בהחלט! לדוגמא: "איזו דמות חינוכית את מהווה לילדייך?!"
3) העיתוי לכניסה ולבקשה שלי, כפי שפירטתי בנ"ל, נבע הן מריבוי עמודי התגובות, הן מסוג התגובות והן מהעובדה ש
נשואת הדיון יצאה ממנו! - והמשך הדיון כאשר היא הודיעה קבל עם שהיא נפגעה והולכת - מהווה רכילות מרושעת, אי כיבוד אדם באשר הוא אדם, ואינו תורם מאומה להעשרת הידע והדיון של אף אחת מהמשתתפות.
ו-כן, את זה אני אומרת לגמרי כאדם פרטי, ואף בלי קשר לסוג עיסוקי.
מקווה שהסברתי. את מוזמנת להמשיך ולשאול אם משהו עדיין לא מובן בעמדתי.
בכל מקרה, השאלה חשובה ובמקומה ואני מודה לך עליה.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il