סיפור הלידה שלי... - הריון ולידה

אז ככה הכל התחיל ביום שלישי בלילה 14.12.10 הרגשתי צירי ברסקטונים אבל ממש צפופים כל חמש דקות , החלטתי ללכת לישון בבוקר לא הלכתי לעבודה הסתובבתי קצת בחוץ ואמרתי לעצמי שאני יקפוץ לרופא שלי לבדוק שהכל בסדר .
אחרי התעייצות פה בפורו החלתי לרופא שאמר שאני בפתיחה של 3 אבל צואר הרחם לא מחוק בכלל.

ומכאן הכל התחיל- שבוע 37 + 4 ימים
הוכלים לאסף הרופא מוניטור צירים לא סדירים אחת ל- 10 דק' רבע שעה אני בסבבה לא כואב לי בכלל בדיקת רופא מראה שצואר הרחם מחוק , נותנת לי להסתובב שעתיים ולחזור חזרה לרופא פתיחה של 4 ויאלה לחדר לידה ואני בכלל לא מוכנה "מה חשבתי שאני יחסוב עד הסוף".
השעה 1 בלילה יום רביעי 15.12.10 נכנסים לחדר הלידה חוקן מקלחת קצרה ועולים למיטה הצירים עדיין סבירים אחרי שעתיים בקשתי אפידורל לא כי אכב לי כי חשבתי שאני לא יספיק לקחת חחח
שעה 3 בלילה - מגיעה המרדימה המגעילה שלא רק שדקרה אותי פעמיים גם הוציא לי בטעות את האינפוזיה .
השעה 6 בבוקר ועדיין פתיחה 4 לא זז כלום ... ואני מרגישה כל כך חסרת אונים שאני לא מרגישה את הרגליים מגיע המיילדת פוקעים לי את המים ...
השעה 12 בצהריים יום רביעי פתיחה 4 לא זזה כלום... אני כבר הרוגה מלילה שלא זז הכל תפוס לי .. מחליטים לתת לי פיטוצין לזרז את הלידה
ומאז מגיעה הסיוט הפיטוצין נכנס לוריד ואני מרגישה את הצירים בבטן העליונה וגם אחרי 3 מנות אפידורל זה לא עובר .
השעה 2 בצהריים פתיחה של 7 מתחיל לעלות לי החום 37.8
השעה 3 בצהריים יום חמישי 16.12 פתיחה מלאה יש צירי לחץ האפידורל נגמר ולא מביאים לי יותר רוצים שאני ישתף פעולה בלחיצות מתחילה ללחוץ עוברות שעתיים של צירי לחץ מטורפים כלום לא עוזר הילדה לא יוצאת ואני סובלת צורחת לשמים אין לי כוחות אחרי 16 שעות בחדר לידה .
השעה 17:00 בערב יום חמישי - מכניסים רופא שיילד אותי כי אף אחד לא מצליח בחדר נמצאים אני בעלי אמא שלי המיילדת + אחראית המשמרת מיילד ראשית הרופא ועוד 2 אחיות .
ועוד שעה של לחיצות בסוף האחות עולה לי על הבטן עם הידיים בכל ציר ומורידה את הילדה למטה בינתיים הרופא חותך וחותך בשעה 18:00 בערב אמרתי לעצמי בלב שמע ישראל הגיע לי ציר ואני אומרת לרופא דוקטור אני רוצה למוות או עכשיו או כלום כולי בוכה דמעות בעלי בוכה כי קשה לו לראות אותי סובלת .
לחצתי לחיצה בלי לנשום כולי נהייתי כחולה כל החדר כן כן עוד עוד יופי יפית כל הכבוד ואז יצא הראש הרגשתי הכללל כל כך כאב לי בשעה 18:06 דק' יצאה לעולם הנסיכה שלי במשקל 3700
בשבילה זה היה שווה את כל הסבל שעברתי בחדר לידה של 18 שעות ..

עזבו שהאשפוז היה ארוך מהרגיל בכלל צהבת ואנטיביוטיקה לי ולילדה בגלל חום בלידה ..

בכל מקרה אני מתאהבת בה כל יום מחדש קשה לי ברמות עם התפרים האלה אבל אני מקווה שהכל יהיה בסדר ויעבור עם הזמן..

אה והשם שלה הישראל הוא : זוהר !!! חיים של אמא (:

טוב זה היה ארוך אבל הייתי חייבת לפרוק

אין לובב יפית (: