הייתכן שכך יעשה ילד לאמא שלו וסתם? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני שבורה הרוסה מרוסקת לשברירים קטנים קטנים.
    בתקופה האחרונה היה לי שוב קושי גדול עם אור, בשבוע שעבר הוא שוב קיבל את העצבים ופשוט כל פעם הוא היה מאיים עליי שאים אגע בו אז הוא יתלונן עליי. ביום ראשון הוא הגיע מאבא שלו לקחת דברים ביקשתי יפה ממנו שישאיר את המפתח על השולחן, בהתחלה הוא לא הסכים ורצה שאביא לו את המחליק שלו. בתמורה למחליק ביקשתי שישאיר את המפתח כי הפעם אין לי שום רצון שהוא יחזור הבייתה יותר, נמאס לי לחיות ככה. אחרי ויכוחים פה ושם הוא הסכים ואחר כך פשוט גנב לי את המפתח מהדלת ורץ לכיוון המדרגות. המפתח גם של הרכב שלי אז רצתי אחריו, וכמובן שלא רציתי שיהיה אצלו מפתח שכן הוא אמר שייקח לי דברים מהבית. אז איכשהו הצלחתי להגיע אליו. החזקתי בחוזקה את התיקים שהיו עליו והוא התחיל לצרוח. אבא שלו שחיכה לו התקשר למשטרה והתחיל לצעוק שאני מרביצה והורגת את הילד במכות, ותבינו לא נגעתי בגוף שלו בכלל. תפסתי את התיקים ולא נתתי לו לברוח ממני. שכן או התיקים או המפתח שלי. גם עדן ניסתה לחטוף ממנו את המפתח אבל לא הצליחה בסופו של דבר התיקיים נשארו אצלי ועדן הצליחה לחטוף לו את המפתחות, שתבינו כל זה והגרוש שלי וחברה שלו מצפצפים ברכב כאילו באמת רוצחים מישהו. בקיצור אחרי חצי שעה הגיעה ניידת ועיכבה אותי וגם את עדן שכן אור אמר שהרבצנו לו. היינו במשטרה יותר מ5 שעות לקחו עדות. אחרי שיצאתי מהחוקר פשוט התעלפתי והתחלתי לצעוק לבכות שכן ברגע זה נגמר מה שהיה עם אור. הוא גרם לי עוול על משהו שלא עשיתי לקחו ממני תביעות אצבעות דגימת דנ"א וכל ההשפלה הזאת ממש הייתה לחינם שכן תאמינו לו הצטערתי ביותר שלא באמת הרבצתי לו. שבא החוקר לבקש שמישהו יחתום עליי ערבות לא הסכמתי רציתי שהוא יעצור אותי שארגיע עוד יותר מושפלת ושאדע שמפה יותר אין דרך חזרה ואור נעקר סופית מהלב שלי ומחיי. הוא ראה אותי ככה ובסוף אמר לי טוב כנראה שאת רצינית אז בואי תחתמי על עצמך. בקיצור אלו הם חיי בימים האחרונים. אני גמורה שבורה. אתמול הוצאתי סופית את כל חפציו מהבית. עוד מעט מגיעים לקחת את הטלויזיה ואת המיטה והספרייה. אני לא רוצה שום דבר בחדר ששייך לו. לא אסלח לו בחיים על זה ולא משנה מה תגידו. הלואי שהייתי באמת אמא מכה ושבאמת היה אמת בדברים אז לא הייתי מגיבה ככה קשה. אור הרס לנו את החיים במשך שנתיים ועכשיו הוא פשוט שם חותמת על כל המעשים השפלים שהוא העביר אותנו
    אלוהים אני מנסה לשרוד ולא מצליחה אני בדיכאון קשה ביותר
55 תגובות
עמוד 1
  • וואו!
    כ"כ מצטערת על מה שנאלצת לעבור ממנו
  • ואווו מאמי כל הכבוד על האומץ לקום ולעשות מעשה...את אישה מדהימה ונהדרת ואין ספק שאת צריכה לדאוג לילדים האחרים שחיים איתך ולעצמך ולא לתת לאף אחד לנהוג באלימות בבית גם אם זה הבן שלך...תהיי חזקה יקירתי

  • אני באמת בחיים לא הרמתי עליהם יד בחיים לא. אני נגד אלימות. עשיתי למענו הרבה יותר ממה שעשיתי עם עדן. הוא קיבל ממני הכל גם חומרי וגם רגשי וגם הכל. ספגתי ממנו עלבונות שבחיים אף אחד לא היה מעלה בדעתו שילד מסוגל לעשות ככה לאמא שלו. אבל בחיים לא חשבתי שאור ירחיק לכת ויתלונן עליי במשטרה. אבא שלו מכה אותו מקלל ומשפיל ובסוף הוא מתלונן עליי, על האשה המסכנה שעשתה הכל בכדי שלא יחסר להם שום דבר. אים אני ימות אור יקבל מכתב שהוא לעולם לא יסלח לעצמו. אפילו חשבתי לשים קץ לחיי בגללו.

  • אני יודעת מאמי, אני יודעת שמעולם לא הרמת עליו יד, אני יודעת שעשית כל שאפשר עבורו.
    אני שמחה מאוד שהחלטת לא לשים קץ לחייך ולתת לעדן ויותם את האמא המדהימה שלהם.
    אני שמחה שהחלטת עבורם וכמובן עבור עצמך
  • סיגליתוש
  • וואווו מאמי קבלי

    ****

    אתר המתכונים שלי :

    www.2all.co.il/web/Sites/2007-8
    *****
    יובל ושנהב הנסיכות המקסימות שלי

    **
    SHENHAV & YUVAL
  • סיגלית - אני יודעת. שחשבת על האופציה הזו... ונורא דאגתי. ולכן אני באיזשהו מקום שמחה לראות את ההודעה הזו.
    אני קוראת את הכותרת, ואח"כ את הדברים.
    והכל צועק... אבל לא סתם צועק, אלא צועק את העובדות.
    ואת יודעת את העובדות, וכולנו יודעות אותן.
    "הייתכן שכך יעשה ילד לאמא שלו וסתם?"
    אנחנו יודעות ששום דבר הוא לא "סתם".
    לא פעם אחת כתבת פה על ההשפעה הרעה של אביו עליו. אביו - האיש האלים, האגרסיבי, שאיננו יודע מילת כבוד מהי, שאיננו יודע חינוך מהו, שאיננו יודע להיות בעל, אב, בן אדם.
    ולאיש הזה השפעה חזקה על אור. והאיש הזה מעניק לאור כרגע משהו שהוא כנראה צריך בשלב זה בחייו - דמות חיקוי.
    כי מה לעשות, בשל סיבות ומניעים כאלו ואחרים - אור חיפש - ומצא, את הדמות איתה הוא (חושב ש)הוא מזדהה בעולם הסובב אותו.
    אני כמעט ובטוחה שהאלימות הבלתי נסבלת שהופעלה כלפייך - אינה קשורה אלייך ולמעשייך, דברייך ופעולותייך בעבר או בהווה.
    זה שייך אליו - לאור, ולדמות שמשפיעה עליו בצורה כ"כ חזקה - אביו.
    מבחינתך את צודקת, ההתנהגות האלימה שחווית, אכן נחוותה "סתם", ללא שום סיבה מוצדקת.
    אבל עלינו להבין שאור מושפע באופן חזק מאביו ומהתנהגויותיו להן אור נחשף באופן תדיר כעת.
    וזה כלל לא קשור למה שאת עושה או לא עושה, מתי, כמה ולמה. זה קשור לאור - למצוקותיו ולחייו כעת.
    דבר ראשון - הייתי שמחה אם היית מפסיקה להאשים את עצמך. היי בטוחה במה שנתת לאור, לעדן וליותם. הענקת להם את הבסיס התקין והבריא ביותר שניתן לתת לילד.
    מה שאת מתארת הוא שיעור לכולנו - שלצערנו הרב , לפעמים הבסיס בלבד איננו מספיק.

    חיזקי ואימצי יקירה, כפי שכתבתי לך בעבר, אשמח מאד לדבר איתך ואולי אוכל לטוות איתך ביחד כיווני פעולה אפשריים .
    החזיקי מעמד

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il

  • אני יקבל טיפול בקרוב מאוד בהחלט אפנה לאיש מקצוע, כי ככה אני לא יכולה להיות. אני בוכה כל היום בקושי אוכלת, לא ישנה ומרגישה מתה מבפנים. אור הרג אותי סופית ואני מרגישה מתה בעודי חיה. ואני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם. אני לא יאמין בו יותר
  • שיצאתי מהחוקר, צעקתי זהו אני מתה, תעשה טובה תירה בי כדור בכדי שלא ארגיש את הכאב את ההשפלה. מה אנשים חושבים עליי וכן לצערי כן איכפת לי שאנשים לא יצביעו עליי ויגידו הנה זאת מרביצה לילד שלה. בבניין שלנו ובכל השכונה כולם בטח חושבים ככה כי הצעקות היו חזקות וכמעט כל השכנים יצאו בחוץ. אני מתביישת אפילו להגיד פה שלום, גם ככה לא התחברתי לאנשים פה ולחלקם ממש סנובים אז עכשיו בכללל הפדיחות.
    שרון אשמח לשוחח איתך
    תודה לכולכן
  • סיגליתוש יקרה



  • גאיה וקורן שלנו


  • את אשה מדהימה ואמא נפלאה ויודעת מה טוב לילדים שלה
    קבלי ממני
    שומרני אל מיצר רע
    הגן עלי מכל צרה
    שמור אהוביי ובני עמי,
    ושמור עלי גם מעצמי
  • חמודה,
    איזה סיפור קשה... איזו תקופה נוראית את עובדת...
    אני מבינה את כל מה שכתבת...
    תנסי לשקם את עצך, יש לך עוד 2 ילדים נהדרים שמחכים לך...
    אינני מעורה בפרטי הסיפור בדיוק אך אני בטוחה שלא רשמת את מה שרשמת כלאחר יד...
    מהכרותי הקצרה איתך מעל דפי הפורום אני מתרשמת שאת אשה נהדרת ואמא לתפארת...
    התרכזי בזה, והתרכזי בשני הילדים הנהדרים שלך!
    בהצלחה, מקווה שלא תדעי עוד צער.
  • אוי ממי
  • קבלי

  • ממי אני פשוט לא יודעת מה להגיב




  • ליבי איתך . ראיתי הורים עוברים מיני משברים עם ילדים מתבגרים ואני יודעת כמה הדבר קשה. את מצידך נהגת נכון הייתי ממליצה אפילו להחליף מנעול.
    לגבי השכנים , לא נעים אבל מה איכפת לך מהם? מי שירצה להכיר אותך יתאמץ ויבין איזו אישה מדהימה את וכמה כוחות נפש צריך לנהוג נכון כמוך!
    לגבי הרצון למות , נכון שכרגע התחושה היא של יאוש אבל יש לך בת מקסימה ותומכת וילדון קטן ומתוק את צריכה לחשוב קודם כל עליהם ואחר כך על השכנים וכל היתר .
    המון
    [url=http://www.glitterfly.com]

  • עצוב לי לשמוע
  • אוי סיגליתו'ש, כמה כאב יש בדברים שלך..
    כמה אמת וכנות!

    את אמא מדהימה, דואגת, אכפתית, מכילה.. אין הרבה כמוך!
    אבל גם האמא הכי מדהימה בעולם חייבת להגיד- עד כאן!!!
    וברור שאת יודעת מתי להגיד את זה..
    ברור לי שעם אור ניסית לתת את כל ההזדמנויות שבעולם כדי שהוא ישוב ותוכלי לקבל אותו,
    אבל גם עדן וגם יותם צריכים ללמוד שיעור חשוב לחיים, איך מגיע שלב שבו מתחילים להגן על עצמך מפני הדבר היקר לך ביותר!
    וברור לי שאור יקר, או היה יקר.. וברור לי שהשקעת וניסית לטפל ולעזור לו. אבל צריך לשים לזה סוף! לפחות לפגיעות בך..
    אם הוא רוצה שיפגע בעצמו, אבל שאת תישארי עם רגליים על הקרקע!

    אני שולחת לך מליוני חיבוקים
  • וואו סיגלוש צבטת לי בלב עם מה שאת עוברת

  • לאמא שלי יש בבטן גור
    וכשיגדל נשחק בכדור
    גם אם יצא מקומט וקירח,
    אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!
  • בנות אני אוהבת אותכם הכי הכי, כמה כוחות אתן יכולות לשלוח דרך מסך מחשב. כל אחת ואחת מכן פשוט מדהימה ומקסימה. ואני מעריכה אותכן מאוד מאוד. במצבים כאלו וגם במצבים שמחים תמיד חיממתם לי את הלב. אני מנסה, אומנם לא כל כך מצליחה לאסוף את עצמי אבל אני יצליח, חייבת את זה לעצמי ולילדים הנותרים שכן מקבלים אותי כאמא, ואפילו כאמא טובה מאוד. אור הפסיד ואני מקווה שביום שהוא ידפוק בדלת יהיה לי את הכוחות לשלוח אותו קיבינימט ובאמת להגיד לא יותר, עד כאן. אלוהים צעקתי לך באותו יום ראשון באמצע הלילה תשמע את צעקותיי ותן לי כוחות להמשיך כי נכון להיום הכאב עצום והצער עמוק
    אוהבת הכי שבעולם אתן לא מבינות עד כמה
    תודה תודה תודה
  • כל כך עצוב לי בשבילך
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • סיגליתוש שולחת לך מיליוני
  • שלחי לי מייל. [email protected]
    נחליף , ונוכל לדבר.
    (אראה את המייל אחרה"צ)
    החזיקי מעמד.
    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • ניחשתי שעוד פעם היה סיפור עם אור.

    רק דבר כזה מחזיר אותך אחורה לחושך.

    כואב הלב שאמא נאלצת לעבור דבר כזה ולעקור את בנה מליבה. אבל לא משנה מה תגידי - הוא יהיה הבן שלך, לנצח, בטוב וברע. וכרגע - בעיניי הוא תחת כישוף בלתי נסלח של אבא שלו, הכלב.

    את בטח יודעת - אבל אגיד שוב שאני אוהבת אותך. את אישה מדהימה וחזקה, עם כוחות בלתי רגילים. יצא לנו להיפגש לא פעם - ואני מקווה שייצא לנו שוב
    מייל:[email protected]
    מסנג'ר: [email protected]
  • ואוו סיגלית קבלי המוני


  • סיגליתוש
  • אין לי יותר מדי מה להגיד אני חסרת מילים
  • סיגלית


  • סגלית
  • סיגלית,
    קרעת לי את הלב



  • מאמי לא ידעתי שהמצב כל כך החמיר
    "...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
    בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
    ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
    מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."


  • ואו איזו חוויה קשה ומגעילה עברת
    אני שולחת לך מיליוני
    את אישה מיוחד וחזקה !!!!
    תאחזי בילדים שגורמים לך אןשר ונחת
    והכול יסתדר בסופו של דבר
    לא מגיע לך להרגיש ככה
    מקווה שזה מאחורייך ושעכשיו תתחילי תקופה מאושרת וטובה כי זה מגיע לך !!!!!
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
    אמא גאה ל 2 אוצרות :

    יובל נולדה בתאריך 4.1.07

    דניאל נולד בתאריך 1.8.09
  • שרון תודה מאמי אני אשלח לך מייל
    אדווה אור בן 17 וחודשיים.
    בנות תבינו אני כבר לא יכולה לראות את אור לא רוצה לראות אותו, אני באופורייה מטורפת לא ישנה בקושי אוכלת נאחזת בטיפה טיפה בים הגדול הזה. שזה יותם ועדן. אבל מסכנים כאלו להישען עליהם
    יותם כל כך מרגיש אותי ונהייה חולה מזה שהיינו כמה שעות בתחנה והיה שם קר בטירוף, וזה שביקשתי לעבור למקום סגור וחם יותר לא הועיל כי לא היה עם מי לדבר שם
    אני חייבת לעקור את אור מליבי כי אם לא יום יבוא ובאמת אשים קץ לחיים שלי. אני בטוחה שהוא יצטער ועוד ייבכה על זה ובטוחה שזה גם יהיה בקרוב, אבל כבר לא מאמינה בו יותר. ביום ראשון אור הרג אותי סופית. זה שאני חיה לא אומר כלום. הוא גזר עליי לחיות בבושה מעצמי. ועל זה שלקחו ממני תביעת אצבעות ובדיקת דנ"א אין יותר משפיל מזה. לא רוצה לראות לא לשמוע וכלום ממנו יותר. סופית הוצאתי את כל חפציו גם הקטנים וגם הגדולים וביום יומיים הקרובים גם המיטה הולכת. אני לא רוצה שום דבר שהיה בשימושו. אני יעקור אותו מליבי. אני כבר לא אמא שלו יותר.
  • מאמי קבלי המון המון

    "אתה הדבר הכי טוב בעולם...
    הדבר הכי טוב בעולם הזה,
    אהבת חיי ,
    הרגש שבי
    איך הכל השתנה שפגשתי אותך......"


  • וואיייייי

    אני קוראת את ההודעות שלך ונשבר לי הלב
    מייל:[email protected]
    מסנג'ר: [email protected]
  • בנות אני מרגישה שממש ממש ציערתי אותכן, וקצת קשה לי להעביר אליכם את הדכאון שלי. למה אני צריכה להעיב עליכם, יש לכם ילדים משפחות ואני באה עם זה איזה אשה דכאונית אני פשוט חסרת לב ומצפון. הייתי צריכה לסתום ולא לגרום לכם צער. כי ברגע שאני מדברת פשוט הכל עולה והדמעות זולגות כמו מים ולמה אתם צריכות להיות עצובות בגללי.
    סליחה
  • נשמה העולם שלנו בנוי מעצב ושמחה יש עליות ויש מורדות ואנחנו פה גם בשביל העליות וגם בעיקר בשביל המורדות!
    כולנו חווים דברים פחות נעימים ומשמחים וכולנו כאן משתפות בהם!
    אני מאוד שמחה ששיתפת
  • סיגלית תסלחי לי אבל את מדברת שטויות!!!!!!
    מה זאת אומרת "סליחה שציערתי אתכן"???????
    אם את אומרת את זה, אז גם אני לא צריכה לשתף כאן בדברים העצובים שלי?
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
55 תגובות
עמוד 1
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה