קצת אבודה... - הריון ולידה

היי וברוכה הבאה....
קודם כל
בהמון אהבה,
מרב

קודם כל ברוכה הבאה
אני מבינה את הנתק שאת מרגישה שאת נמצאת בו..
אספר לך שגם בעלי ואני היינו בכזה נתק כיוון שאני תמיד דיברתי על הריון והוא תמיד סיפר שהוא דואג ומפחד.
ברגע שסיפרתי לו שגם אני דואגת ולא רק רוצה, והוא סיפר לי שהוא לא רק דואג אלא גם רוצה, הנתק פשוט נעלם..
אני חושבת שחסר בינכם דיבור. שבו במקום רגוע ונעים, ודברו על מה כל אחד מרגיש. נראה לי (אף כי אינני מומחית) שרוב המריבות שלכם מבוססות (גם בלא מודע) על הרצון שלך להביא ילד וחוסר שיתוף הפעולה מצידו, ועל הרגשתו שאת מלחיצה אותו. זה עומד באויר בינכם ויוצר מתח וחיכוכים.

לגבי הגלולות, אני לקחתי במשך שנה בלבד והם הרסו לי את כל רצף המחזור..אני חושבת שאם אפשר להמנע ממש עדיף כי אח"כ כשמנסים זה רק מסתכל עוד יותר.. אולי תוכלו להשתמש באמצעי מניעה אחרים עד שהוא ירגיש בטוח בעצמו, או שע"י השיחה שתייקמו תגיעו למסקנה שאתם ממשיכים לנסות..

כמובן אחרי השיחה תגיעו למסקנות ותשתדלי לא להזכיר את הנושא יותר על מנת לשחרר ממנו לחץ, מהלחץ כלום לא יצא..
גם אני לחצתי על בעלי ורק רבנו..וכשהפסקתי ללחוץ, אחרי כמה שבועות הוא ניגש אליי ואמר לי שהוא מוכן..ואז ניגשנו לתהליך ביחד, שמעתי ממנו משפטים כמו "אני רוצה ילד" במקום לשמוע אותי אומרת לו את זה ושהוא אומר "די אני לא רוצה לשמוע".. הרבה יותר נעים ונחמד לעבור זאת ביחד.. וזה גם יותר מרגש..

בהצלחה
----------------------------------------------------

בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

יקירתי...
לא נותר לי הרבה להוסיף אחרי מה שהבנות המדהימות כתבו פה.
אני מסכימה עם כל מילה, תבדו על זה ביחד, תלכו למקום שקט, אפילו איזה סופ"ש בצימר לרענן את הזוגיות, לדבר בשקט ובכיף על הרגשות, הלחצים, הציפיות ועל ההריון, אם כן או אם לא להיכנס.
מה שאני אומר לך די נחרצות הוא: לא לקחת גלולות! ממש ממש ממש לא! זה לא עוזר בשום אופן לא לפני ולא אחרי להיכנס להריון, ממי שמעת דבר כזה?? אם הוא רוצה להפסיק לנסות שיבושם לו (ואת זה אני אומרת בעצבים!! ) אבל למה על חשבון הגוף שלך? שישים קונדום עם כל הכבוד!! אל תסכימי לדחוף לגוף שלך גלולות ולא אפילו לחודשיים או שלושה! את תהרסי את כל הרצף ששמרת שנתיים!
כמובן שאת תסבירי לו את זה בעדינות ובמתיקות, כן?
תרפי קצת מהנושא, תעשי הפסקה מההריון ותנסי לרפא את היחסים ביניכם, אני מבטיחה לך שתוך כמה שבועות הוא יבוא אליך לבד להגיד לך שהוא רוצה להתחיל לנסות שוב.
בהצלחה!

sOsHi

תודה בנות, רגשתן אותי מאוד

המצב לא פשוט, אנחנו בני 33. אומנם שנתיים נשואים אבל הרבה זמן יחד. הייתי עם גלולות 10 שנים! אני בהחלט לא רוצה לחזור לשם...
אין ספק שכל הלחץ והציפיה להריון (בהתחלה גם מצידו) הביאו אותנו למצב ששכחנו קצת לחיות. מאוד קשה לצאת מהסטרס הזה ולהוריד פרופיל.

כרגע אני מאוד פגועה ורגישה. עד כדי כך שאין לי שום רצון אפילו לסקס אז בטח שאני לא יוזמת.

יש ביננו שיחות. וברור לי שהכי נכון מצדי זה להפסיק לדבר על זה (ולרוב זה מה שאני עושה), אבל קשה להתנתק מזה. זה באמת חזק ממני.