ידעתי שזה יגיע רק שלא מוקדם מדיי - הריון ולידה

התגעתגעתי אליכם מאוד מאוד, אומנם נסיתי לא להיות פה אבל מדיי פעם נכנסתי כדי להתעדכן.
מזל טוב לכל היולדות ולכל אלו שבישרו על הריון סיוון מאמי אני שמחה בשבילך שיהיה לכן הריון קל ותקין

טוב אז ביום שלישי אור התקשר וביקש לחזור הבייתה שאמרתי לא אז הוא ביקש לקחת מפה את המחשב היקר שלו, אמרתי בתוקף שאת המחשב הוא לא לוקח ויהי מה. הוא ניתק את הטלפון ויום אחרי קיבלתי ממנו הודעה בפייסבוק ממש כמו הודעת התאבדות, רשמתי לו בחזרה מה שאני חושבת על כל המצב ואיפה כל הבית עומד ומה מצבנו ושכל אחד יעשה בחייו מה שהוא רוצה, וכן זה הפחיד אותי שהוא לא יזיק לעצמו אבל לא יכולתי לשים שוב בצד את מה שעבר ועובר עלינו. יום למחרת בלילה הוא התקשר ממספר חסוי הייתי ישנה עניתי ואחרי כמה שניות שאמרתי כמה פעמים הלו, הוא ענה והתחיל ממש לבכות ולהגיד שלו טוב לו אצל אבא שלו ושאלו לא חיים. עניתי שהוא בחר את החיים האלו וכרגע זה מה שיש כי לי אין יותר כוחות להתמודד איתו דיברנו יותר משעתיים כמעט הלכתי להביא אותו, אבל עדן לא התעוררה בכדי לשמור על יותם אז ויתרתי. הוא נשאר אצל אבא שלו אמרתי שאני מוכנה לעזור לו למצוא מקום שייתן לא מענה טוב לצרכים שלו ולעתיד במיוחד. וכרגע הוא צריך להחליט באיזה חיים הוא בוחר האם הוא רוצה להיות כמו אבא שלו, או אדם יותר טוב. ואים הוא יחליט להיות אדם טוב אני יעזור לו בכל דרך אפשרית ואפנה לגורמים בקהילה למצוא לאור את המענה הטוב ביותר בשבילו. אמרתי גם שנכון לכרגע אור בקושי לומד אז אולי בכל זאת כדאי לו להקדים את השרות הצבאיי ולהתגייס בזמן. וכך אולי גם זה יציל אותו ממשהו. נכון שאמרתי שאני מרימה ידיים אבל איך איך אני יכולה? נכון שאמרתי שכבר לא איכפת לי ממנו אבל גם איך אני יכולה? אני מודה אני שבורה לגמרי לא ישנה בקושי אוכלת הלכתי אתמול לרופאה והיא ראתה אותי אמרה לי מאמי את קיימת, אבל את לא חיה. זה מה שאת רוצה? תתחילי לטפל בעצמך ומהר. המצב שלי עדיין קשה, אבא של יותם מוכן לעזור בכל, האמת לפעמים הוא מפתיע אותי עוד ועוד
אתמול אבא של אור שלח לי הודעה שהוא רוצה את המחשב של אור דחוף ומחר. אמרתי לו אוקיי תגיד באיזה שעה אתה מגיע ואפרוש את השטיח האדום, אז הוא אמר לא צריך שטיח אדום אני מגיע בשעה 3 עניתי לו שילך להזדיין ושהוא מניאק. כנראה שהוא הבין שזה לא ופה זה נגמר.
בקיצור אין לי מושג איך יגמר המצב עם אור אבל נראה שפשוט בלילה יותר קשה לו כי הוא זרוק על מזרון ובלי חדר. ויחד עם זה אין לי שום רצון לתת לו לחזור הבייתה שכן כמו שאני כבר יודעת המצב יהיה טוב למשך כמה שבועות ואחר כך שוב בעיות.
מקווה שיהיה טוב.