הי בנות יקרות יש לי שאלה חשובה..מותר? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • דיאנה בת שנה ו 4 חודשים עוד שבוע.. ההתנהגות שלה זה משהו יוצא מהכלל אבל לא במובן הטוב אלה יותר במובן הרע היא ילדה מאוד אגרסיבית עם משהו לא מוצא חן בעייניה היא ישר מתחילה להרביץ לי ולבעלי ועם אומרים לה די או צועקים היא ישר נעלבת ופורצת בבכי ואחרי 2 דק' שוב מרביצה עד שמשיגה את מה שרצתה..בנות תעזרו לי איך מחנכים תינוקת בת שנה ו4 חודשים?ניסיתי לדבר איתה ברוגע להרגיע אותה ואין זה לא עוזר שהיא ננעלת על דבר מסויים יתהפך העולם והיא תשיג את זה..

    ויש לי עוד משהו שרציתי לשאול..היום פגשתי איזו חברה טובה שלא ראיתי אותה איזה 5 חודשים יש לה ילד בגיל של דיאנה טיילנו ביחד תמיד לנדנדות בערבים ופיטעום היא קמה מהכיסא ואומרת לי תגידי לי מזל טוב אני בהריון בחודש רביעי ואני קולטת שיש לה בטן יפייפיה קטנטונת כזאת מתוקה מצד אחד שמחתי וכמובן שאמרתי לה מזל טוב אבל מצד שני לא יודעת למה הרגשתי מין כעס כזה בלב כאילו "למה היא כן חופשי ניקלטת ואני צריכה בשביל להביא ילד שני לעבור שוב את שבעת מדוריי הגהנום עם ההפריה?" אוף אני מרגישה לא טוב עם עצמי רק שלא עשיתי לה עין אוףףףףףףף אמן שהכול יהיה בסדר איתה אוףףףףףףףףףף רע לי עם עצמי..

    [url=http://imikimi01.com/link/link_through/JHAs-10p]

    על ידי אנדריישלי 10/01/2011  12:06:11
12 תגובות
עמוד 1

  • בלוג שלי:
    http://nisuim-ze-keif.blogspot.com/
    על ידי anastasia 10/01/2011  12:06:11
  • דבר ראשון יש לך בת מהממת ומדהימה!

    אני עדיין לא אמא, אבל ממה שראיתי אצל חברות (ולמדתי בקורס) ילדים אוהבים גבולות לא רק כאלו שהם אסורים אלא גם כאלו שהם מותרים להם.
    ילד צריך לדעת איזה דברים הם אדומים- אסורים בשום אופן ובשום מצב
    צהובים- מותרים לפעמים
    ירוקים- מותרים תמיד

    ככל שהילד גודל הדברים משתנים.

    אצל דיאנה, לדוגמא, אני חושבת שניתן לומר:

    אדום- אסור להרבץ לאבא ואמא

    צהוב- מותר להתלכלך מגואש (?) אבל רק כשמציירים עם אמא

    ירוק- מותר לשחק במשחקים שלה

    ואלו כמובן רק דוגמאות. אבל היא צריכה לדעת מה הם הדברים שאסורים ומה הם הדברים שמותרים. ברגע שהיא תדע היא תרגיש הרבה יותר חופשיה.
    אני זוכרת שכשאחי הקטן (היום בן 5) היה עושה משהו אסור- אדום- היו מושיבים אותו בכיסא שהיה נקרא "כסא המחשבה" ששם הוא היה יושב 2-3 דקות כל פעם שעשה משהו אסור. ההורים שלי היו מסבירים לו- בלי לצעוק עליו- שהוא הולך ל"כסא המחשבה" ובסוף הוא היה הולך לשם אפילו לבד.

    לגבי הבכי שלה כשמענישים וכועסים עליה- ילד נלחץ כשהוא מרגיש לא אהוב. לפעמים כשכועסים עליו הוא מגיש שלא אוהבים אותו. אולי תנסי לומר לה- אני מאד אוהבת אותך ולכן את מקבלת עכשיו עונש כי אני רוצה שתתנהגי יפה.

    עוד דבר שלמדתי בקורס- כדאי מאד להחליף את המילה "עונש" במילה "תיקון".
    ולעולם לא לומר לילד שהוא לא בסדר אלא שההתנהגות שלו לא בסדר.

    במקום לומר- "היית ילד רע ומגיע לך עונש"
    לומר- "התנהגת בצורה לא יפה ולכן אתה צריך תיקון כדי שלא תעשה כך יותר"

    עוד משהו שראיתי שעובד- להאשים בהתנהגות הרעה משהו אחר- היצר הרע/ השד הרע/ תקראי לו איך שאת רוצה. ואז הילד מרגיש שהוא צריך לנצח את ה"שד הרע" שבא אליו לפעמים. זה יוצר אצלו תחרותיות שלפעמים מאד עוזרת.
    לגבי חברה שלך- נכון שכל הזמן אומרים את זה ויותר קשה ליישם- אבל לכל אדם יש את הקשיים שלו והנסיונות שלו. לפעמים החיים של אחרים נראים לנו מאד ורודים אבל אם נעצור שניה ונחשוב- האם אנחנו מוכנים להתחלף איתם בהכל- אני מניחה שלא! גם אם אנחנו לא יודעים מה הצרות שלהם- יש לנו את הדברים המושלמים שלנו שלא היינו מוכנים לוותר עליהם לעולם. אני מסכימה איתך שזה קשה- אבל זה אפשרי. צריך רק להרגיל את עצמינו לחשוב כך.

    מקווה שעזרתי- לפחות קצת.....

    ושיהיה מלא בהצלחה!!!!
    על ידי ss_3024 10/01/2011  12:06:11
  • ss-3024 דיאנה עדיין לא מבינה כשמדברים איתה (או לפחות ככה אני חושבת שהיא לא מבינה) ואני שוב חוזרת על עצמי גם שניסיתי לדבר איתה ברוגע ולהסביר לה שאסור להרבית להורים היא פשוט התעצבנה עוד יותר וממש התחילה לתת יותר יותר מכות עם שתי הידיים..לשים אותה על כיסא מחשבה כמו שאמרת חחחחחחח היא תקום לי ממנו תיכח את הכיסא ותביא לי אותו ככה היא עושה עם כול השרפרפים בבית..ועם אני יתעקש שהיא תישב היא תתעצבן ושוב היא תצרח בבכי עצבני ויאללה מכות יאללה..אבל אני יישם את מה שכתבת אולי שתהיה בת שנתיים אולי אז היא כבר יותר תבין..

    [url=http://imikimi01.com/link/link_through/JHAs-10p]

    על ידי אנדריישלי 10/01/2011  12:06:11
  • תינוקות מבינים טוב מאד בגיל של דיאנה.
    היא בוחנת את הגבולות שלכם
    הכי חשוב להציב לה גבולות. הדרדסון שלי כשהוא כועס ומחפש להוציא תיסכולים בדרך כלל מוציא אותם על ידי כאפה לי או לכלבות שלנו (יש לנו 30X2 קילו כלב
    על ידי libiaviv 10/01/2011  12:06:11
  • ממי תשני את הגישה קודם כל כי מפה הכל מתחיל. דיאנה מבינה אותך לחלוטין. זה גיל שהם כבר מבינים הכללללללל ולכן תקפידי להיות מאוד מילולית איתה לדבר לדבר לדבר לדבר.
    דבר שני אני מאוד אהבתי את דבריה של ss ואין לי הרבה מה להוסיף.
    לגבי החברה יש דבר שנקרא קנאה טובה. מודה שהרבה מאוד זמן הרגשתי עקצוצי קנאה לכל מי שסיפרה שהיא בהריון. כל כך רציתי ולא יכלתי. אבל אני בטוחה שכל חברה מספיק טובה תבין שזה לא קנאה למה יש ולי אין. אלא קנאה של שמחה איזה יופי יש לה ועכשיו גם אני רוצה.


    על ידי לולי - שבלולי 10/01/2011  12:06:11
  • תינוקות כן מבינים. אפילו מבינים מצויין!

    אם היא תקום מהכיסא אז שימי אותה במיטה/ בלול/ במקום אחר שהיא לא תוכל לקום ממנו.
    אם תגידי לה "זה לא נכון להרביץ לאמא" תשימי אותה בלול ואחרי 2 דקות (גם אם היא תבכה)
    את תוציאי אותה ותגידי לה- "את הלכת ללול כי הרבצת לאמא וזה לא נכון להרביץ לאמא"
    אחרי פעמיים שלוש, היא תבין. אני בטוחה.


    על ידי ss_3024 10/01/2011  12:06:11
  • אני גם חושבת כמו סיווני הם מבינים הכולללללל כולל הכוללל ומנסים לבחון אותנו...
    SS 3024 כל מילה בסלע.... אהבתי מאוד....
    על ידי בקרוב זה יגיע 10/01/2011  12:06:11
  • בקשר לקטנטנה שלך, את צריכה להציב לה גבולות חד משמעיות, אם לא היא תלך ותגדל וזה יהפוך להיות גרוע יותר...
    ובקשר לחברה שלך, אני כל כך מבינה איך את מרגישה

    ~ ~ ~
    להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
    ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
    להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
    בלי תוספות שכר.
    זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
    להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
    ודובים מקסימים.
    זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
    לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
    ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)


    על ידי שירררה 10/01/2011  12:06:11
  • ss-3024 עם אני אשים אותה בלול היא תישב ותישחק שם זה בעיה להעניש אותה היא מוצאת תמיד דרך מוצא חחחח יש לי ילדה תחמנית מאוד אבל אני ינסה היום את השיטות שלך אולי משהו יעבוד עם היא תמשיך גם היום ככה..היא מרביצה גם שהיא לא רוצה לישון ואני מרדימה אותה קודם חצי שעה היא תתעצבן תרביץ לכולנו ואז היא תירדם..

    [url=http://imikimi01.com/link/link_through/JHAs-10p]

    על ידי אנדריישלי 10/01/2011  12:06:11
  • לכולנו יש עין הרע נרצה או לא נרצה זה מובן שצחשבי ככה... בעזרת השם כשתחליטי להביא ילד נוסף את תצליחי גם!
    על ידי esterika4 10/01/2011  12:06:11
  • עדן, את וגם בעלך חייבים להיות אסרטיבים ועקביים בהצבת גבולות - לא זה לא ורק ככה זה עובד! בגיל הזה הקטנים האלה כבר מבינים הההה-כל, כדאי לכם להתחיל מעכשיו, כי אח"כ יהיה עוד יותר קשה (אל תשכחי שיש בדרך את גיל שנתיים הנורא). הכל תלוי בך ובבעלך, אתם ההורים שלה ואתם צריכים לחנך ביחד בדעה אחת (שלא יווצר מצב שאת נגיד "השוטר הרע" ובעלך "השוטר הטוב" ולהיפך.) אם היא מרביצה, להגיד בטון רציני ותקיף "אני לא מרשה להרביץ, זה לא נעים לי!" ולא לצחוק, כי ככה היא תתפוס על זה גל. בגלל שאתם מוותרים לה היא למדה שעם הבכי שלה היא יכולה להשיג הכל - אז היא תבכה ככה פעם, פעמיים, שלוש ובסוף תבין שהבכי כבר לא עובד וכשאמא אומרת "לא" - פה זה נגמר.
    את כל זה אני כותבת לך מנסיון, לבריאל שלי יש אופי מאוד חזק ועקשן ואני מגיל קטן לא נותנת לה לעלות לי על הראש.
    יהיה בסדר מאמי, אל תוותרי ואל ייאוש!
    על ידי sweety_26 10/01/2011  12:06:11
  • הוו הוו כמה שהיא מבינהה....
    זאת הבעיה... את חושבת שהיא לא מבינה..... אז את לא מסבירה לה מספיק....

    את ובעלך צריכים להיות ביחד בנושא הזה....לא לצחוק לה בפנים. להגיד לה בטון תקיף : "לא מרביצים לאמא ולאבא"
    בפעם אחרת "אני לא מרשה לך להרביץ לנו"
    ועוד פעם: " אמא עצובה שאת מרביצה לה, זה לא נעים לה"
    ובכל פעם , לא לחייך, לא לצחוק, לא להגיד משהו אחר למישהו אחר. להיות כל כולך מרוכזת בה

    היא בודקת את הגבולות שלכם. וילדים צריכים את הגבולות האלה...

    היא תבכה, זה נכון, אבל זה בסדר וטבעי וזה לא אומר שאת אמא לא טובה או משהו כזה, אז אל תפחדי מזה

    היא מרביצה לך ולא נעים לך, תגידי לה שאת עוברת מקום כי זה לא נעים לך. ותעברי!

    מה שגם, את יכולה לתת לה אלטרנטיבות.
    במקום להרביץ את יכולה להגיד "לא להרביץ- לללטף.. לעשות טובה" ולהראות לה איך עושים טובה.
    או לתת לה משהו שלו היא כן יכולה להרביץ כמו בובה, או כדור - לא משנה כל חפץ
    ועם הזמן היא תלמד. לאמא לא מרביצים לבובה כן.כנראה שזה הצורך שלה.
    (כמו למשל טיפוס על חפצים. אז לא מטפסים על כיסא אבל צריך לתת לה מענה לצורך הזה אז נותנים לה כן לטפס על משהו רך ולא גבוה .
    על זה כן ועל זה לא!)

    אני עוברת את זה עם 21 ילדים .. אז אני יודעת....

    על ידי michali_pa 10/01/2011  12:06:11
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי