תגידו איך אפשר לעבוד??? - הריון ולידה

תשמעי, לעבוד עם 35 ילדים, לא נותן לי הרבה זמן לשקוע בדמיונות...
ה ל ו ו א י.
אבל אני יכולה להבין בדיוק איך את מרגישה,
כי במיוחד בהריון ראשון ובמיוחד שעוד לא רואים בטן,
את תמיד שואלת את עצמך שאלות

~ ~ ~
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

היי שירה, יש לך שם מאוד יפה

תודה מאמי :) האמת שקודם קראו לי שיר, אבל הוספתי ה'.
אנחנו כמעט באותו שבוע, בקרוב חודש 3 בעזרת ה'. אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב.
המשך הריון קל ותקין

~ ~ ~
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

גם שיר יפה

את אחרי ברשימה, יש לנו הפרש של כמה ימים. 21/8 בעזרת השם :)
וואו, לבית משפט באשקלון? אז יש לך תפקיד ממש טוב הא?
בלי עין הרע.
אני רק מאחלת לך שלא תתפסי בהתקף בחילות בדרך.

~ ~ ~
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

אני אוהבת את העבודה שלי, אבל היא קצת מלחיצה כי אני לא יכולה יום אחד לקום ולהחליט שבא לי להישאר בבית היום... אי אפשר כי כמעט כל יום יש דיונים בבתי משפט...

לגבי בחילות אני לוקחת בקבוק מים והבעיה שלי היא בדרך כלל למצוא שרותים לפיפי...

זהו, בדיוק בגלל זה, אני לומדת עיצוב גרפי, ומתכוונת להיות עצמאית וזה מאוד יקל עליי בתור אמא.
אבל יש לך אחלה מקצוע, הרבה חולמים עליו :)
אני ברוך השם גם בלי הקאות, אולי בבוקר קצת בחילות, אבל בעלי שם לי קצת לימון במים, אני שותה וזה עוזר.
בכלל, אין כמו לימון שיש לך בחילה.
ובאמת העניין של הפיפי זה קטסטרופה

~ ~ ~
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

עיצוב גרפי זה יפה, איפה את לומדת?

אני גם לפני ההריון ומבלי הייתי שותה יותר מידי (בכלל לא סבלתי מים ולא ממש הכרחתי את עצמי לשתות) הייתי מבקרת הרבה בשרותי אבל עכשיו הם עוד יותר כי עכשיו חובה לשתות

מאוד מאוד טבעי מה שאת מרגישה,
וממש קל לי להזדהות איתך...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

היי שיר (ADI_D), נעים להכיר!!

למזלי, לי אין רגישות לריחות ואני שמחה שאצלך זה כבר בדרך להסתיים

אז זהו שאני כבר יודעת את מין העובר
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

כן, אני מתה על עיצובים, תמיד נמשכתי לזה. (:
אני דווקא לומדת בראשון במכון קווים לעיצוב ואדריכלות.
אני בת 21 עוד מעט, מרחובות.



~ ~ ~
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

תנסי לעבוד כשיש לך בחילות מטורפות ואת נמצאת בבית אבות שהחדר אוכל מילימטר מהמשרד שלך...............
לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

בהריון הראשון במיוחד לפני שמתחילים להרגיש תנועות כל הזמן חושבים מה עם העובר / עוברינה ואולי משהו לא בסדר וכו' אבל אני היתי סטודנטית בשנה האחרונה אז היה לי את הזמן להתנתק ולהיות רק עם המחשבות שלי, גם שחיתי 3 פעמים בשבוע - מומלץ בחום -

בהריון הראשון:
לא הפסקתי לחשוב על עובריקו,
הלכתי בתנועות ברווזיות עם יד על הגב התחתון מהשבוע השלישי,
מסגרתי כל אולטראסאונד,
הכנתי טבלת יאוש עד לתאריך לידה המשוער,
קראתי ספרים על הריון,
הייתי פעמיים בשבוע במרפאה כדי לוודא שעוד יש דופק..
ועוד ועוד...

בהריון הנוכחי:
אני לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע אני ומה התאריך המשוער (איפשהו באוגוסט),
נזכרתי רק עכשיו שאני צריכה לקבוע תור לשקיפות עורפית,
אין לי כוח למעקב של אחות-הריון
ואין לי זמן לפתוח ספר,
ורוב הזמן, בין כביסות של הילד, לאוכל, לדאגה שלא יתאבד לי מאיזה כסא..אני בכלל לא חושבת על ההריון..(חוץ מהלילות בהם אני מקיאה ואז או-אה איך אני זוכרת!)

בקיצור- תהנו מההריון הראשון..אתן תהיינה בהריון ראשון רק פעם אחת וזו חוויה מרגשת ומדהימה!

ובהצלחה לכולנו בהמשך :-)

בולבולית אני לגמריי איתך....
כבר חודשיים וחצי לא היתי בטיפת חלב.

אני לגמרי איתך , אני בשבוע 25 או 26 תיכף לפי הספירה שלי ועד עכשיו אני לא מצליחה לתפקד
לא בא לי כלום רק להחזיק אותה כבר בידיים שלי!!!! 55555555555 ב"ה אני כל הזמן עושה לה שיחות שזה שאמא קרציה זה לא אומר שצריך לצאת מוקדם שלא תפתיע אותי.....