....- עדכון - הריון ולידה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל. כבר כמה זמן שהמצב לא משהו. אני חייבת לפרוק קצת. אולי להיכנס לפרופורציות. לבכות במקום שלא ישפטו אותי, שלא יתקפו אותי. שיתייחסו אלי.

אנחנו נשואים כבר שנתיים, יש לנו תינוק בן שנה. המרדף הזה- עבודה-בית-ניקיון-ילד, לא משאיר לנו זמן, לשנינו. ואני מנסה! אני צריכה את זה, את האינטימיות- הפרטיות שלנו. והרי יש לנו כל כך הרבה זמן מהרגע שהילד הולך לישון. משמונה בערב!! אז תניח למחשב. שב איתי. תשכב איתי. תפרגן לי, תעשה משהו בשבילי! אני לא רוח רפאים. אני לא שקופה.אני לא מובנת מאליו. אני משקיעה בך- למה שלא משקיע חזרה?
אני מרגישה שהוא מרוכז רק בעצמו. בצרכים שלו. השבת בכיתי פעמיים בגללו. בפעם הראשונה בגלל האנוכיות לשמה, ברגע שהתיישבתי עם הקפה והפרוסה לאכול ארוחת בוקר- בלי לשאול, בלי להתחשב- אמר שהוא יוצא לקנות סיגריות. אז כמובן שקמתי, כי הילד רצה לשחק. עד שסוף סוף יש לי בבית אפשרות לאכול כמו בנאדם, ליד השולחן, לא לחטוף בין לבין, לא לאכול את מה שהילד השאיר- דווקא אז הוא קם והולך. אנוכיות. חוסר תשומת לב. היינו הך מבחינתי. אז בכיתי, בגלל האכזבה.

בפעם השנייה הרים עלי קול האדון- בגלל שקפצתי בבהלה כשהילד קיבל מכה באף ופרץ בבכי. אני לא היסטרית באופן כללי אבל שמעתי את ה"בום" על הרצפה. כואב לי בעצמות ובתאים כשהוא מקבל מכה. אז בעלי צועק עלי שאני מלחיצה את הילד והתגובה מוגזמת. בכיתי. למה אתה צועק עלי? נוזף בי? על מה?! על היותי אמא יותר מידי טובה?

עזרה בבית. תחליף גליל נייר כשנגמר, תביא עוד גלילים כשאוזל. תשים את המגבת של הרגליים לייבוש. תזרוק את הזבל כשאתה יוצא לעבודה. תפזר קצת כביסה, תקפל קצת. אל תלכלך ואז אל תנקה אחריך. ועוד כהנה וכהנה.

באופן כללי, אני מרגישה בודדה, בביתי שלי, עם בעלי שאותו אני אוהבת. אולי משהו השתנה אצלו? אולי הוא כבר לא אוהב אותי? או נמשך אלי? אתה עייף?! אז כנס למיטה יותר מוקדם! סקס זאת עבודה קשה? סקס זה מה ששייך רק לנו- האינטימיות שלנו- ההזדמנות לעזוב הכל בצד- לצחוק- ללטף- לאהוב- לשחרר קצת סרוטנין טהור ולהרדם בשלווה. והצעתי את עצמי, כלומר יזמתי אבל כמה אפשר ליזום? אני רוצה להרגיש גם קצת מחוזרת, נחשקת, נאהבת.

בא לי לברוח. להתנתק מהכל. באמת שכואב לי.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז דיברנו, הסברתי, פרקתי, בכיתי, הבהרתי את עמדתי (הצצתי בדף שבו ריכזתי את העצות שלכן ואני חושבת (ששוב ) פתחנו דף חדש.
גברים הם אשכרה כמו דף אינטרנט- צריך לעשות להם לפעמים "רענן" כדי שיתאפסו על עצמם

בנות תודה- כייף לדעת שהפורום הזה עדיין תומך ובגדול- לא איבדנו את זה!