מזל טוב, בשעה טובה וברוכה הבאה למועדון התאומים !
לבתי (בת 7) סיפרנו על ההריון די מההתחלה, מיד אחרי האולטרה-סאונד הראשון שהראה שהכל בסדר. מאז אנחנו מערבים אותה כמה שיותר.
לגבי התאומים סיפרנו רק אחרי השקיפות העורפית, כשידענו ששניהם מתפתחים כראוי ולא קרה שאחד נמוג לו...
מאז היא ממש מעורבת בהכל. היא שמרה על ההריון בסוד עד שהרשינו לה לספר ואז הכריזה עליו בכיתה :))). היא נוגעת בבטן, מדברת אל התאומים כל הזמן.
בביקור האחרון אצל רופאת המעקב (שבוע 19, כשב US כבר רואים ממש תינוקות ולא משהו מעוות) לקחנו אותה איתנו והיא ראתה הכל על המסך, ב Live. ראתה שבאמת מדובר בילדים חיים וזזים, ולא במשהו וירטואלי. היא דיברה על ה US הזה ימים. מאז היא בטוחה שהם גם עונים לה :))))
בקיצור, מנסיוני - לערב כמה שיותר.
אם כי אצלך המצב קצת יותר מסובך. אני משערת שהקשר אינו יומיומי והדוק כמו עם ילד בבית, אך מאוד חשוב שיש לך קשר טוב איתם.
אני מניחה שיש לך כבר בטן ברורה (לי כבר היתה בטן רצינית בשלב הזה). ולכן, לדעתי:
ברגע שאת בטוחה שהכל תקין עם השניים, להתחיל בשיחה עם שלושת הגדולים (ולא משנה גילם). לספר להם שהם עומדים לקבל ! 2 אחים. שהם אחיהם לכל דבר.
לתת להם לגעת, להתחבר. ברגע שיתחילו התזוזות העזות יותר (שגם מי ששם יד על הבטן ירגיש) והבעיטות לתת להם להרגיש אותן מקרוב. לתת להם להתחבר כבר מהשלב הזה.
וחשוב - כשתרגישו שהם מקבלים את הרעיון שהם עומדים לקבל עוד שני אחים, להבהיר להם שתזדקקו לעזרתם. גם בהריון ובעיקר אחרי הלידה (הבת שלי כבר עכשיו עוזרת לי המון). להכניס אותם להתרגשות של ההריון, לתת להם להיות חלק ממנה. להראות להם תמונות ברורות, לא מעוותות, ואולי גם לשתף ב US, כמו שאנחנו עשינו. להבהיר שהתאומים לא באים במקומם, אלא כדי להיות איתם. גם אם הזמן שהם מבלים איתך ועם אביהם מועט יחסית ואינו יומיומי. אולי אפילו להציע להיפגש יותר (אם זה לא יתקל בהתנגדות מהאקסית).
בהצלחה !
אם תרצי לשתף או לשאול עוד - אשמח מאוד לשתף אותך מנסיוני המאוד עכשווי. אני רק כמה שבועות לפנייך