אשמח לעצה - הריון ולידה

אני מחזיקה לך אצבעות ושולחת המון חיבוקים
רק להירגע ואם לא עוזר אולי תתייעצי עם רופא או מומחה....

תחזיקי מעמד

קודם כל קבלי

כאחת שחיכתה לילד הראשון שלה שנתיים בערך אני יכולה להגיד לך שסבלנותורוגע זה הכי חשוב
תנסי להיות כמה שיותר רגועה, אני לא אגיד לך לא לחשוב על זה כי זה בלתי אפשרי.
אני כל הזמן חשבתי לעצמי על הילד שיהיה לי ועל הגוף שלי על איך אני מכינה את הגוף שלי ואיך אני מרגיעה את עצמי.
ניסיתי לא להלחיץ את עצמי יותר מידי
וידעתי בלב שלי שזה יבוא אולי קצת מאוחר אבל ידעתי שזה יגיע, לא היה לי ספק
ותדעי לך שדווקא בחודש שלא עשיתי טיפולים נקלטתי כי הייתי בטוחה שאין שום סיכוי שאכנס החודש אז הייתי רגועה ו"התאמנתי" הרבה עם הבעלול.. חח

תודה לכולן אתן מקסימות

אני אנסה כמה שיותר להרגע למרות שזה באמת לא קל לי...כי אני מרגישה את השעון הביולוגי מתקתק בחוזקה עם כל חודש שעובר ואין הריון....

התחלתי גם טיפולים של דיקור סיני, זה מאוד הרגיע אותי ומי יודע אולי זה גם יעזור להביא את ההריון המיוחל

soshi את ממש מקסימה, תודה על העצות , אני מחזיקה לך אצבעות שלא תקבלי מחזור ב9 חודשים הקרובים

making baby no.2 תודה , אני ממש מעריצה נשים כמוך שחיכו כל כך הרבה זמן בסבלנות לבייבי...

בקיצור הלוואי וכולנו נקלט במהרה...
תודה על התמיכה

מאמייייי אני כל כך מבינה אותך
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)

תודה מתוקה
כמו שאומרים מהפה שלך לאלוהים

דווקא בכל התקופה הארוכה הזאת שאנחנו מנסים התקרבתי לדת , יותר ממה שהייתי אי פעם...
התחלתי להדליק נרות שבת בקביעות, ואפילו התחלתי ללכת למקווה.
למזלי יש לי בעל שתומך ומבין, ולמרות שהוא לא הכי מאמין אבל מכבד אותי ואת מה שעושה לי טוב...

הלוואי והייתי יודעת באמת איך "לשחרר" ולזרום עם החיים עד שזה יגיע...זה לא האופי שלי גם לא בדברים אחרים, אז בטח לא בדבר כזה שאני מייחלת אליו וחולמת עליו כל רגע נתון.
וגם הגיל מלחיץ אותי, אני מרגישה איך השעון הביולוגי מתקתק...וכמובן שאני רוצה יותר מילד אחד אפילו יותר משניים...
בקיצור באמת כל מה שנותר לי זה לקחת נשימה עמוקה ולקוות לטוב

הלוואי והייתי יכולה לקחת חופש של איזה חודש...להתנתק מהכל אני בטוחה שזה היה עוזר...

בכל אופן תודה...אנסה לאמץ את העצות שלכם...ולנסות להרגע כמה שיותר