היי - הריון ולידה

אני לא הייתי עושה

אוי מאמי שלי
לא כ"כ מבינה בבדיקת מי שפיר............
תעשי את השיקולים שלך.....תבררי טוב טוב אצל עוד חוות דעת של רופאים
בהצלחה מאמי

מיכל הי תודה על התגובה שלך אני יודעת שיש סיכון אבל כולם מפחידים אותי מישהי כתבה לי שלמרות שהבדיקות תקינות יש סיכוי לתסמונת חלילה ,והרופא שלי אמר לי שזה רק החלטה שלי למרות שבבדיקת סקר ביוכימי ובשקיפות עורפית תקינה והסקירה גם היתה תקינה ברוך השם ובכל זאת .ואני דיי חוששת גם ממה שמספרים וגם די פוחדת מהפלה חלילה
בקיצור אני בדילמה וזו אחת הסיבות שעדין אף אחת מהחברות שלי לא יודעת על ההריון.
ו
נטלי תודה מתוקה שהגבת ואני מחכה לסרגל שתעשי לי.....
אירית

סליחה על השאלה הממש ממש ממש ממששששששששששששששש קשה שיש לי לשאול אותך
אם חס וחלילה משהו מתברר כלא תקין במי שפיר מה תעשי?

כמו שסיוון כתבה - ההחלטה תלויה במידה רבה במה שאת חושבת שתעשי אם חס וחלילה התוצאות לא תקינות.

אני באופן אישי עשיתי את הבדיקה לפני שבועיים וקצת, למרות שאני לא בגיל והבדיקות המקדימות - שהן רק בדיקות סקר ולא נותנות מענה חד משמעי - היו תקינות. זו לא הייתה החלטה פשוטה בכלל והתחבטתי בה לא מעט, בעיקר בשל הסיכון שטמון בבדיקה (שהוא לא 3% אלא 0.5% לפי הנתון הרשמי, כשמרבית רופאי הנשים סבורים שהסיכון קטן יותר). בסופו של דבר היה לי ברור שאם לא אעשה את הבדיקה, אני אהיה לא רגועה (אפילו חרדה) וזה בטח לא בריא לעוברית שלי. אז הלכתי על זה, ואני לא מצטערת לרגע.

לגבי הגיל, למיטב ידיעתי, רופאי נשים ממליצים לנשים מעל גיל 35 לעשות את הבדיקה, גם אם הבדיקות תקינות (וכדאי גם לקחת בחשבון שתקין זה גם יחס של 1:400, ולדעתי האישית זה עדיין סיכון גבוה).

בסופו של דבר, אין פה תשובה נכונה או לא נכונה. יש רק תחושה שלך מה נכון עבורך. אולי כדאי שתעני לעצמך על השאלה הבאה: 'עם מה יהיה לי קשה יותר להתמודד - עם הפלת עובר בריא או עם לידת עובר חולה?' זה עשוי לעזור לך לקבל החלטה...

אני מאחלת לך המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

לסיון

לא יודעת בגלל זה מצד אחד פוחדת לעשות ומצד שני אם לא אעשה ????????
התוצאה בשקיפות היתה 0.9 מ"מ בסקר הביוכימי יצאה 1/10000 בטריזומה
ולפי קבוצת גיל 1/1900
אירית

אצלי הרופא שלח אותי לבדיקת-אינהבין (250 ש"ח),במעבדות-זר,אותה עשיתי במערב-ראשון), היא הייתה נוספת לבדיקות-הרגילות..(שרק פרמטר-הגיל ברוך-השם הוריד אותן..
אחיותיי הביולוגיות (נשות-מדע) והורי-בעלי,שיגעו אותי,אך אני בשלי התעקשתי שאני לא-עושה בדיקות-פולשניות (הייתי בת 35.5).
כמובן שהרופא לא-לקח אחריות והשאיר את הכל עמום ולהחלטתי בלבד,מבחינתו ברור שעדיף מי-שפיר בגילי+הפלה כתוצאה מכך אם תיקרה חלילה..מאשר לא-לעשות בכלל..חשתי כשהייתי בהיריון שהוא איש-מדע ואני ניחנתי בראייה-רוחנית על-החיים וזוהי גדולתי, כך חשתי כל-ההיריון וברוך-השם את רואה את נועם-השם שלי בתמונה..חמסה..

עשיתי אמנם בדיקות,אך עסקתי בהמון-תחומים מסביב (עבודה,לימודים,תחביבים,מעברי-דירות וכך לא-היה לי זמן להתעמק), הכל חוץ מבדיקות-פולשניות שלא-לצורך (מודה שאם חלילה התוצאות היו אחרות,הייתי עושה את הבדיקה הזו אצל הטוב שבמומחים).

אין לי מושג, אבל שיהיה בהצלחה
להיות הורים זה לשמוע - אבא, אמא...
ותחושה נפלאה זורמת לה פנימה.
להיות הורים זה משרה מלאה, בלי שביתות,
בלי תוספות שכר.
זה שהחום לא יורד הלב נצבט ונשבר.
להיות הורים זה להתחיל ילדות שנייה עם בובות, פילים
ודובים מקסימים.
זה תמיד לקוות שהלילה, נוני לא ירטיב.
לדעת, ששלנו הכי טוב מכככולם
ולאהוב את הקטנטנים שלנו הכי בעולם :-)