הרביעי כבר כאן...-סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

אז כאמור הייתי בהריון עם בן רביעי.
ביום חמישי האחרון, הרגשתי מעט צירים בבוקר החלטתי שאני הולכת כרגיל לעבודה (אחרי שבלידה השלישית הייתי כל היום במסדרון בית החוליםן עם צירים חזקים ולידה שלא התקדמה עד חצות) הפעם החלטתי לדבוק בשגרה עד ש....
הייתי עסוקה ולא שיתפתי את הבנות שמידי פעם יש לי ציר. לקראת אחת סידרתי וארזתי את השולחן, ראיתי שפרוייקט חשוב שאני ממונה עליו התבצע עד הסוף והלכתי הביתה. רק 2-3 בנות הרגישו שאני עם צירים. מכיוון שהייתי ללא התיק לבי"ח ובעלי עובד מחוץ לעיר נסעתי הביתה להתארגן ולחכות לו. בבית הכאבים התגברו וכשהייתי מוכנה ובעלי עדיין לא הגיע ביקשתי מחברה ביישוב (מזל שהייתהה בבית בשעה כזו) להסיע אותי לבי"ח. בשעה 14:13 יצאנו כשלפנינו 20 ד' נסיעה לבי"ח. בדרך הצירים היו כבר כל 2 ד' ודי כואבים. התביישתי לבכות/ לצעוק וסבלתי בשקט אך בעצבנות... בשעה 14:22 שלחתי סמס לאמא שלי שאני בדרך לחדר לידה ושתדאג להוציא את הקטן מהגן בארבע.
בשעה 14:40 הגענו לחניה וכבה היה לי ברור שאני לא מסוגלת ללכת הביאו לי כסא גלגלים השומר רץ איתי לחדר לידה כשאני מייבבת והוא מריע אותי. והחברה נשלחה אחר הכבוד לחפש חנייה. ב14:45 נכנסתי לקבלה ללידה הספיקו לשאול איך קוראים לי ואיזו לידה זו, התחלתי לבכות מכאב ומרצון עז ללכת לשרותים....
בדיקה קצרה העלתה שאני ממש בלידה- רק שאני עדיין לא הבנתי זאת הספקתי בקושי רב לעלות מכסא הגלגלים למיטת הלידה ובשעה 14:53 כבר הבייבי היה בחוץ... 3200 ג' עגולים וחמודים. השכנה שלי הגיעה ממש ללידה ועזרה לו לצאת ,לא שהיה במה לעזור הוא פשוט עף החוצה עם המים...
אחרי שהוא כבר היה בחוץ עטוף ונקי בעלי הגיע מאד מופתע ומרוגש..אפילו לא הספקתי להגיד לו שהוא פספס... והמיילדת אמרה טוב עכשיו אפשר לדעת את הפרטים שלך? להוציא לך תג זיהוי פשוט התחלנו מהסוף להתחלה...
תארו לכם את התגובה של אמא שלי שבשעה 14:55 התקשרתי להגיד שאני כבר אחרי- היא נמעט התעלפה. והחברות בעבודה - עד 13:10 עוד היית איתן ולא אמרתי כלום ופתאום קיבלו סמס שיילדתי.
בקיצור לידה מהירה מפתיעה ומרגשת הלוואי על כולכן.