איך מלמדים ילד לשחק לבד??? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • יותם הוא ילד שלא יודע להעסיק את עצמו לבד (ניצן בדיוק הפוך ממנו)
    וכל השעות שהוא נמצא בחברתנו הוא צמוד אלי / אל יאיר.
    הוא לא מעסיק את עצמו לבד כמעט בכלל, אני צריכה להציע לו משחקים ולשחק איתו , או לצייר איתו או כל דבר אחר, צריך לעשות איתו
    ואם יש לי דברים אחרים לעשות אז הוא פשוט נצמד אלי ו"עוזר" לי.
    מה שקורה זה שמהרגע שאני לוקחת אותו מהגן עד הלילה אני לא יכולה לעשות כלום.
    אם אני רוצה לבשל - הוא עוזר לי,לקפל כביסה - הוא עוזר לי, לשתות קפה - הוא ,"עוזר" לי..
9 תגובות
עמוד 1
  • וואי ממש תיארת את בני הבכור!!
    ממש אותו דבר, ממש דבק
    אין לי מה להציע, אני רק מצטרפת לשאלה,
    כי אני ממש באותה בעיה
    הקטנצ'יק שלי רק בן 10 חודשים וגם לומד כבר להעסיק את עצמו והגדול לא
    אשמח גם לעצות!
    You're my heart, you're my soul

  • להתחיל בקטן.
    2-3 דק' של משחק אהוד במיוחד - לבד. אפשר לתת מדבקה על כל 5 דק' לבד - וכך גם להסביר על הזמן, על השעון, אפשר לתת משימות קצרות ולומר שאת תבואי לראות כשהוא יסיים, ולהאריך את המשימות כל פעם.

    זה לא פשוט, העולם שלהם עמוס בגירויים, ותכלס - מה שההורים עושים הכי מעניין
  • חמוד..
  • גם לי יש את אותה בעיה אבל התחלתי לטפל ויש שיפור. דיברתי עם הגננת שלו והיא המליצה לי לעשות (ואני עושה) ככה:

    לקנות כמה חוברות צביעה, כאלה פשוטות ב-10 שקלים, ולתת משימות קצרות:
    עכשיו תצבע את הפנים, עכשיו את הידיים....כשהילד עובד על משימה, לשבת בספה השניה, יום למחרת, לעבור לשבת בכיסא מרוחק יותר, אבל עדיין במרחק מבט, ולעודד שמילים "כל הכבוד, אתה עושה עבודה מצויינת..."
    כל יומיים בערך לתת משימה ארוכה יותר, ולהתרחק פזית יותר מהילד, אבל לא להעלם!
    אם יש קושי, להאריך בעוד יום....עד שהילד יושב על משימה (פאזל / לגו / צביעה / הדבקות / פלסטלינה / חרוזים...) ואת בכלל במטבח.

    אצלי המצב היה קשה כלכך שהילד הלך איתי לשירותים, ולא מפחדים, סתם מפינוק....החלטתי לשים סוף. היום הוא עובד ואני במטבח, הוא כל הזמן בודק איפה אני ואנחנו מדברים מרחוק.

    אני תמיד חוזרת לשבת לידו, אבל לא בזמנים קבועים, ומעודדת תמיד תמיד תמיד כמה הוא עובד יפה, כמה הוא עושה מצליח, ציורים שהוא עשה לבד אנחנו תולים כמו בטקס על המקרר ביחד, עבודות פלסטלינה מניחים יחד בפינה מיוחדת, עושים מכל משימה שסיים לבד - חגיגה!




  • פיתוש - לפי דברי הגננת יותם הוא אחד הילדים הכי טובים בגן.
  • בעיני זה אחד מהתסמונות של ילדים בכורים.
    הם רגילים לנוכחות שלנו.. עם הילד השני באופן טבעי כבר מההתחלה יש לנו פחות זמן
  • ילדים שניים בכלל יודעים יותר להעסיק את עצמם ויתר עצמאיים כי הם כבר נולדו לעולם של- לא 100% תשומת לב 24 שעות ביממה,
    כל דקה, כל שניה...
    הם לומדים לשרוד!
    מה שמעיד על כך שחוסר בתשומת לב ב 100%, 24 שעות ביממה, כל שניה וכל דקה- לא חייב להיות כזה נוראי!
    זה בונה, זה מעודד עצמאות..
    (בשביל כל האמהות ל-2 שיש להן רגשות אשמה..)
  • הרבה סבלנות ולא לוותר
  • הרעיונות פה מעולים

    אם באמת מדובר ביצירה הייתי, כמובן, אומרת כל הכבשד תראה איך עשית לבד ובנוסף לזה בוחרת עם הילד מקום לתלות את זה על המקרר או מניחה על השולחן בפינת אוכל או במטבח (תלוי ביצירה). כך שהילד יוכל לראות את היצירה שלו, להתגאות בה, ולרצות לעשות עוד. לבד.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה