סקר בנושא חרדות (עם וידוי קצת אישי) - הריון ולידה

נושא רגיש אצלי...אני יותר מידי חרדה וזה מתבטא בסיוטים בלילה על רעידות אדמה ותאונות לא עלינו

אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!

כאמא - לא נראה לי שיש מי מאיתנו שלא חרדה לילדיה ברמה זו או אחרת.
הסרטים מוכרים היטב גם לי, הלחץ מובן לאור החוויה הלא מרנינה שעברתם.
נשמע שזה בהחלט משפיע עלייך מאוד, ממליצה שיהיה לך רסקיו רמדי בתיק באופן קבוע, ואם הלחץ לא יתחיל לרדת בחודש הקרוב לפנות לטיפול - בעיקר בגלל שאת אומרת שאין לך שליטה על זה....

הדסקה מאמי, אני לא חושבת שאת היחידה במועדון

את נורמלית לחלוטין!

לכולנו יש חרדות לגביי הילדים, אין מצב שלא - ולא מאמינה למי שתגיד שלה אין!

רק כל אחת מאיתנו לוקחת את זה אחרת, ובהתאם למה שהיא עברה/עוברת/ עתידה לעבור...

אני לדוגמא לחוצה ברמות קשות והיסטריות של חלילה אם תהיה רעידת אדמה והם לא יהיו איתי ו/או חלילה לא אוכל להציל אותם.

וכמובן - פחד גדול שחלילה יקרה לי משהו/ אחלה ולא אוכל לגדל אותם להיות איתם או לחיות לידם.

אי אפשר לשפוט את הפרופרציות של הדאגה, זה מושרש בנו.
אבל אנחנו צריכות להיות חזקות וכל פעם שעולה מחשבה לא נעימה להעביר אותה באחת אחרת, לא נוכל לנהל אורח חיים בריא ותקין בצורה כזו.

אני מאחלת רק בריאות לנו ולגוזלים, כל השאר - יהיה בסדר!

כן התחלתי טיפול שבנתיים נראה שעוזר השאלה היא איך יהיה כשהילדים יחזרו...

אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!

עדידוש

עדי - עצם זה שהתחלת - זה כבר המון.
אני בטוחה שבעזרת טיפול נכון תמשיכי ותרגישי את השינוי, וגם לך וגם למדהימייך יהיה טוב יותר

אמן

אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!

אפשר להבין כל אימא חרדה בצורה כזו או אחרת לגורים שלה
אבל אני ממש לא נכנסת לחרדות אף פעם טפו טפו..אני כנראה מהאמרות ה"קוליות" ..אני בהחלט דואגת בסיטואציות שונות...אבל מכאן ולחרדה ... הכל אצלי בפרופורציות נכונות לדעתי , תודה לאל

אז כמו שעדי כתבה - יש חרדה ויש חרדה. אם את מרגישה שהחרדה מתחילה להשתלט על כל חלקה טובה בחיים שלך, אז זו חרדה שצריכה טיפול.
אם את מרגישה שאת חושבת באופן אובססיבי על הדבר שאת חרדה מפניו, אז כדאי לך לפנות לעזרה. כשאני כותבת "אובססיבי" אני מתכוונת שאת מחפשת סימנים כל הזמן לבדוק אם משהו לא כשורה, אם זה מפריע לך לישון, או אם המחשבות מפריעות לך לעשות דברים אחרים.

כילדה לאם חרדתית, למדתי להרגע..

אמא שלי מצד אחד היתה מאוד נותנת לנו ספייס, מצד שני סובלת מזה..
למשל- אם הייתי בטיול בצפון ולא מתקשרת אליה, היא לא היתה מתקשרת אליי כדי לא להציק לי..
אבל היא כן היתה מתקשרת למשטרה לברר אם לא היתה תאונת דרכים באיזור.
היא כן היתה נכנסת לעצבים כאלה שברגע שכן הייתי מתקשרת- היא היתה צורחת עליי, אומרת מילים פוגעות בטירוף, ומנתקת לי הטלפון בפרצוף!!

אני גם חרדה - אבל בגבול הנורמלי.

לא נכנסת לסרטים יותר מדי...מה זה יעזור לי?
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected]

פיתוש

זה די הגיוני שתהיי בחרדות מהפירכוסים של ניצן
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

לי יש הרבה מחשבות וחרדות שאולי מתנהגים אליהם לא יפה בגן...
אחרי כל התכניות שהיו וחשפו מטפלות מתעללות ומשפחתונים מתעללים יש לי ממש חרדות שאולי לפעמים מתנהגים אליהם באלימות...

זה מתבטא במחשבות טורדניות בעיקר לפני השינה והצקות לבעלי בנושא: "אתה חושב שהיא הכניסה אותו באלימות לכיסא?"... אבל עד הבוקר זה עובר..
"..מישהו צחק עלי
ושלח אותך אלי,
איך זה הפכת
על פיו את עולמי.

לא יודעת את נפשי
כי ליבי כבר לא חופשי,
ככה נשביתי
למה לא להודות..."

האמת שמהפעם האחרונה ( ביום רביעי האחרון ) שבן פירכס אני בהיסטריה על הטלפון ועל הילד .

כל הזמן בודקת אותו כשהוא ישן . מתה מפחד מכל צילצול טלפון שמגיע מהגן שלו

http://www.f2h.co.il/1848034048453

אני חרדתית לגב י השיניים של גאיה..נקודה רגישה משום מה
וכל נפילה או מכה שלה אני עוצמת עיניים ומבקשת מנועם שיסתכל אם הכל נשאר במקום

דבר שני זה התקפי האסטמה שלה שכבר הובילו אותנו לא פעם לאשפוז עקב סטורציות מאוד נמוכות.לפעמים אנחנו עומדים ליידה בלילה ומקשיבים לנשימה ומתווכחים אם היא בהתקף או לא

מקווה שלא תקראי את התגובה שלי בטון שיפוטי

אני לא חושבת שאני חרדתית... דאגנית כן חרדתית לא מצד שני תודה לאל אין לי סיבה להיות חרדתית....
אני לא מאלה שיושבת על הספסל בזמן שהילד משחק בג'ימבורי או בגן שעשועים אני תמיד עומדת כמה צעדים ממנו
יש לי קטע "קל" של שליטה
בניגוד לנטלי אם הוא חולה אז אני לא סומכת על אף אחד רק אני מטפלת בו
לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!