כלכך צריכה חיבוק.. \; - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אוווווווווווווווווווף איזה תקופה קשה זו אני כבר לא יודעת איך להיתמודד
12 תגובות
עמוד 1
  • קבלי הרבה חיבוקים
    בלוג שלי:
    http://nisuim-ze-keif.blogspot.com/

  • בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.




  • מתוקההההההההה
  • מאמי ילד משנה את כל החיים (לטוב ולפחות טוב...)

    אין מה לעשות עכשיו אתם משפחה לא רק את והוא...
  • ממי זה כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מוכר
    וקורה אצל רוב ההורים החדשים
    זה שינוי כל כך דרסטי בחיים - פתאום מאבדים את ה"חופש" את ה"פרטיות" - וביננו שום דבר לא מכין אותנו לזה באמת.
    אז קחי אויר עמוק ותביני שאתם לא חריגים - זה אצל כולם ככה


  • [hug]
    [/url
  • אני כל כך מבינה אותך - גם לי היה לא קל להסתגל לשינוי שלאחר הלידה - אצלנו זה היה מורכב יותר - קיבלנו את המפתח לדירה בראשון למאי- בשישי למאי ילדתי. הייתי מאושפזת תשעה ימים בגלל שהאפידורל הקפיץ לי את לחץ הדם לכמעט סכנת חיים ופתאום לשנות אורח חיים עצמאי לאורח חיים בו יש תלויים בי ואני נאלצת להפוך למעין מוגבלת...
    הבית החדש היה ריק בערך חודש עד שאמא שלי ארזה את כל הנדוניה שלי ושלחה אליי בהובלה - ישנתי על מזרון מתנפח על הריצפה שבועיים אחרי לידה, במשך שבועיים וזה לא קל עם כאבים של התפרים המרובים שהיו לי (חתכו לי הרבה כי הרופא הלא חכם במיוחד העריך שהילד ישקול קילו יותר ממה ששקל ולכן המיילדת חתכה לרווחה) פתאום לקום כל שעה של שינה - לנסות להניק, להמשיך ולנסות להניק ועדיין לא הולך לנסות לשאוב אבל להתעייף מזה לנסות להניק שעתיים והילד עדיין בוכה - לתת לו תחליף ולנסות להירדם - עד ש"תפסתי" שינה שוב מעיר אותי הבכי- שוב לנסות להניק, שוב לנסות להבין למה הילד בוכה- זה מתסכל.. היו לי לא מעט וויכוחים עם הבעל, ועל כל דבר זעמתי וחיפשתי לריב עם בעלי - הוא ממש סבל ממני בתקופה הזו והצליח לעמוד מולי כמו גיבור ולנחם אותי במקום להילחם נגדי.
    אל דאגה זה חולף - אתם תתרגלו עם הזמן ומאמינה שתוך ימים לא ארוכים המצב החדש יתחיל להתעכל אצלכם ותצליחו להתמודד עם הדברים ביותר רוגע.
    ועכשיו לדבר החשוב ביותר ----->>> את אחרי לידה - את עברת יותר שינויים מבעלך - תבקשי ממנו התחשבות, יש עדיין כאבים מהלידה וההורמונים משתוללים - תשלחי אותו לקרוא קצת חומר הקשור למצבה הפיזי והנפשי של אישה אחרי לידה וכך הוא עשוי להבין מה עובר עלייך.
    אני מאחלת לכם התאקלמות מהירה ביותר למצב החדש ורק בשמחות


  • לידה זה שינוי מאד גדול וצריך זמן להתרגל אליו. פתאום יש משהו קטן שמנהל לנו את החיים. לדעתי הכי טוב לשבת עם הבעל ולדבר, שיסביר לך מה מפריע לו ואת תסבירי לו מה מפריע לך.
    את גם עייפה כל הזמן, ונראה שמתוסכלת מכל ענין ההנקה.
    למה את שואבת? האם יש לך צורך מיוחד לעשות בנק חלב? (אני היתי צריכה לעבור ניתוח חודש וחצי אחרי הלידה בגלל זה הכנתי בנק חלב) אבל כשאת עם התינוקת למה לשאוב? זה רק מגדיל את כמויות החלב. כשאת איתו את יכולה להניק ישירות.
    בכל מקרה אם את מתוסכלת וחושבת שלהפסיק יעזור לך אז תפסיקי.

    אבל רוב הזוגות עוברים משברים ומתגברים עליהם.
    לבינתיים
  • אוף כמה שאתם מעודדות פתהום אני קולטת שאני לא היחידה במצב הזה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה