דכאון כבד - הריון ולידה

קודם כל נשמי עמוק, מתוקתי....
לכולנו יש תקופות טובות בחיים ותקופות פחות טובות, ואני בטוחה שאת מספיק חזקה להתמודד עם התקופות הפחות טובות בחייך...
לא כל כך הבנתי למה את בדיכאון?
האם בגלל שבעלך פוטר? האם בגלל שאת בהריון ולא תיכננתם את זה?
האם בגלל העבודה שלך?
מה הסיבה האמיתית?
לדעתי אין לך מה להיות עצובה כי תקופת ההריון והלידה היא תקופה מאושרת בחיי הנישואים שלכם, נכון שזה לא קל, ועוברים הרבה שינויים....
אבל יחד עם זאת זה מרגש מאוד לחשוב שפרי אהבתכם צומח לו ברגעים אלה ממש בתוכך.
לגבי העבודה של בעלך אני בטוח שהוא יוכל למצוא עבודה במהרה,
השוק מוצף בהצעות בכל התחומים, ותמיד אפשר למצוא...
ולגבייך ולגבי העבודה שלך....יש שתי אפשרויות, או שתחפשי משהו אחר,
או שתסבלי שם עוד קצת ותמצאי דרך לאהוב את מה שיש שם...
במה את עוסקת?
מאחלת לך שתיהי רגועה ושבקרוב דברים יסתדרו ותוכלי לשמוח באמת...
כי יש לך סיבה מצויינת - את בהריון מותק !!!
בהצלחה ומזל טוב ממני

אני יכולה רק לחזק את ידך...
בע"ה יהיה בסדר אומרים שילד בא בא איתו אושר ושמחה..תחשבי טוב יהיה טוב..

יסמין 01/08/11

תודה בנות.
אשכולית - הכל מצטבר אצלי... אני בחרדות מהפלה, אני בדכאון מהעבודה שלי ואני בדכאון שבעלי מובטל. ומצוא עבודה זה לא כל כך פשוט (אנחנו תושבי הדרום)...
ולגבי - למצוא עבודה חדשה כרגע זה באמת לא בא בחשבון...
אני באמת מנסה להיות חזקה אבל לא מצליחה לשלוט במצברוח שלי....

קודם כל
לגבי העבודה שלך - אני נמצאת במצב דומה, ומה שעוזר לי להעביר את הימים (הארוכים) זו הידיעה שאחרי חופשת הלידה זה יסתיים. זה אמנם תקופה לא נעימה - אבל לפחות היא זמנית, ולאחריה יבוא שינוי לטובה. אולי כדאי שגם את תתרכזי יותר בפן הזה, מאשר בחוסר שביעות הרצון שלך בעבודה כרגע.
לגבי העבודה של בעלך - זה באמת מצב לא נעים, אבל אני מאמינה שדברים מסתדרים בסוף על הצד הטוב ביותר. צריך להתמיד בחיפוש אחר עבודה אחרת ולהתאזר בהרבה סבלנות (לחברה שלי לקח 5 חודשים למצוא עבודה, ועכשיו היא במקום מעולה).
ולגבי ההריון - אני מבינה את החששות שלך, זה טבעי בשליש הראשון (ואולי לאורך כל ההריון), אבל למען עצמך ולמען העובר שבבטנך את חייבת להיות יותר רגועה ולהאמין שיהיה טוב.
בכל מקרה, אולי כדאי שתקחי קצת חופש, תנוחי קצת, תכניסי דברים לפרופורציה ותראי שהשד לא כל כך נורא.
שיהיה בהצלחה וכל טוב.

אני רק יכולה להגיד לך שהכל מסתדר בסוף

את חייבת לדבר אל עצמך המון לגבי ההריון ובריאותו....
רוב הסיכויים שהכל בסדר מתוקה שלי, תרגעי ותהני מהעניין,
אם ירגיע אותך ללכת לבדיקת אולטרסאונד כל שבוע - לכי לזה....
נסי להירגע בדרכים נעימות, ארוחה טעימה, מרק טוב, תוכנית מצחיקה בטלויזיה....תעשי דברים שאת אוהבת ונסי לא לחשוב יותר מידי על ההריון....
הביבי שלך צריך זמן לגדול, אין ברירה...חייבים לעבור 9 חודשים כדי להגיע לסוף,
ועדיף שתעברי אותם בכיף !!!
לטפי את הבטן וחישבי מחשבות חיוביות על התינוקי שבדרך,
תקני ספר טוב על הריון ותתחילי לקרוא וללמוד מה מתרחש בתוכך...
זה עוזר מאוד !!!
לגבי עבודה - אני יודעת שקשה בדרום ובצפון הארץ למצוא עבודה, אבל אין ברירה אלא להמשיך לחפש, לשאול אנשים ולנסות למצוא משהו...אני בטוחה שבעלך ימצא משהו בסוף....
ולגבייך, עם העובדה שלך, אני מאוד מקווה שהעבודה פשוט משעממת אותך ולכן את לא אוהבת להיות שם....
מקווה שהאנשים לפחות נחמדים, ואם לא, נסי פשוט להנעים את זמנך שם..
קשטי את פינת העבודה שלך שיהיה נעים לבוא...
תקני לך כמה סוגי תיונים להכין לך בבוקר שאת באה....זה מפנק...
איזה עוגיות טעימות במגירה תמיד עוזר....
מחזיקה לך אצבעות שהתקופה תחלוף במהרה.....ותתחילו תקופה יפה בחייכם.
תיהי חזקה הכל זמני בחיים

הי,
אני יכולה לומר לך שאני הייתי בטוחה שאני בדיכאון.. כל היום בכיתי בהתחלה.. אל תשכחי שאת עוברת שינוי מטורף בגוך שלך והורמונים מגיעים אצל כל אחת במינון קצת אחר, בכל אופן בהתחלה הכל נראה גרוע בגלל שכל היום בוכים ומכל דבר ,, לאט לאט זה נרגע ונכנסים לפרופורציות!

בעלי התפטר מהעבודה והוא מסיים לעבוד בעוד כשבוע ועוד לא מצא כלום אחר .. מלחיץ? משתדלת לחשוב שכל דבר בא בזמן שלו והעבודה הנכונה תגיע בזמן...
ושיהיה בסדר!!!!!!!!!!!

בנוסף עוד משהו.. גם אני לא משתגעת על העבודה שלי אבל בתקופה הזו יעסיק אותך העובר הקטן ברחם שלך ובאמת שתראי איך הכל מתגמד...והזמן חולף לו...

היום ממרומי שבוע 31 אני עדיין בכיינית אבל בהחלט רואה דברים בפרופורציות... מקווה שיסתדר לך ושיעבור הדיכאון..

לגבי העובר הקטן שברחמך.. תנסי לחשוב חיובי כל הזמן ולהיות פחות מודאגת. (גם בשבלב הזה אני הייתי הסטרית וכל הזמן בדקתי בשירותים שהכל בסדר)

מחזיקה לך אצבעות שהכל יסתדר

כשתינוק בא הוא תמיד מגיע עם הברכה שלו מניסיון אני אומרת לך שהכל יכול להשתנות

אל תהיי עצובה - תשמחי - את מיועדת להיות אמא בתוך כמה חודשים. את בהיריון וההורמונים שלך משתוללים - בתחילת ההיריון השני שלי היו לי לא מעט ימים קשים והייתי מתעצבנת על דברים שטוטיים ובוכה גם - זה אופייני להירוניות.
גם אני עבדתי בעבודה שלא מתתי עליה והייתי רוצה לעבוד באותו התחום, אבל במקום אחר - אבל חבל להתפטר עכשיו - עדיף למשוך עד ללידה ואז גם תוכלי להתפטר ולקבל פיצויים - אישה אחרי לידה זכאית להתפטר ולקבל פיצויים - תנצלי את זה.
לגבי בעלך- אתם עוד צעירים - הוא ימצא עבודה - גם בדרום יש עבודה - המזל שלו יגיע והוא ימצא אפילו עבודה עוד יותר טובה מהקודמת- אני בטוחה בזה!!!
סבלנות היא מילת הקסם- הכול יהיה טוב - אולי זה פשוט ייקח קצת זמן.
תהיי חזקה, בשבילך עם ההיריון בשביל העובר ובשביל בעלך - בהצלחה בכל והמשך היריון תקין וקל!!!