דילמה אמהית- מה אתן הייתן עושות?/ סקר.. - הריון ולידה

הייתי חוזרת הביתה מביאה לו דברים, למה ללמד אותו את המציאות? איזה מציאות?
העובדה ששכחתי לא צריכה לבוא על חשבונו

אני הייתי חוזרת הביתה ומביאה לה ומאחרת לעבודה
****
אינבוקס הפייסבוק שלי : [email protected]
****
האל חשב וחשב, איך אוכל להשביח את האישה? איך אוכל לגרום לה להיות עוד יותר טובה?
בדק האל -הוסיף לה חולשה לילדים מתוקים,
הוסיף לה כוח לוותר לאחרים.
הוסיף לה את היכולת להמשיך גם כשרע,
הוסיף לה את האומץ לבלוע צעקה,
הוסיף לה חשיבה עמוקה ועין חדה,
הוסיף לה רגש למחר ורגש למשפחתה,
הוסיף לה אהבה ויהי מה,
וכשסיים מלאכתו

קרא לה - אמא !!!

*****
**
**
**
*****
www.2all.co.il/web/Sites/2007-8

אני מבינה שניתקלת בסיטואציה כזו

גם אני הייתי חוזרת להביא לו . את המציאות הוא יכיר וילמד כתוצאה מהתנהגות שלו או מדברים שלא ניתן למנוע.
אם אני שכחתי אז אני זו שצריכה לשלם את המחיר. לא הוא.
מה עשית?חזרת או לא?

הייתי חוזרת הביתה להביא לה מה שצריך...
וכן מאחרת לעבודה בודאי
מיסכנה אח"כ יהיה לי רגשיי מצפון כל היום

קרן

מסכימה עם הבנות.
זה ששכחתי זה לא הזמן ללמד את הילד
הוא לא אשם.

הייתי חוזרת או מסדרת לו דברים העיקר שיצא לטיול עם מה שצריך.

[

[

חוזרת להביא לו דברים.

חוזרת הביתה או מסדרת דברים בדרך אחרת - ולא נותנת לבכות בגלל סיבה שכזאת.
איזה שיעור בדיוק "על המציאות" הוא אמור ללמוד?... שעל טעות של אמא הוא משלם?... לא ממש פייר, נכון?...
שרון.

מילה במילה ענבלושה

גם אני הייתי חוזרת הביתה / מארגנת לו.
זו לא אשמתו.....
מה עשית?

אין מצב שהייתי מאכזבת את אחד מילדיי!!!!
חוזרת הביתה , מביאה את כל מה שצריך ומאחרת לעבודה...
שיקפצו לי בעבודה- הילדים שלי הרבה יותר חשובים!

ההיתי חוזרת הביתה ומביאה את הדברים.
אני זאת ששכחתי אז למה ילד צריך לסבול בגללי?
אין כאן מה ללמד אותו וחבל שיהיה עצוב

טוב אז העניין הוא כזה- זו בכלל לא אני ששכחתי.
הגננת שלהם אמרה שיהיה השבוע יום טיול, כשיהיה נעים.. לא אמרה מתי.
אספה אישורים מכל ההורים אבל לא ציינה יום מסויים!
אתמול היא אמרה להם שיהיה היום טיול ולא חילקה פתקים, רק חזרה ואמרה להם שוב ושוב שלא ישכחו להגיד לאמא ואבא שיש היום טיול!!!
היא אמרה שהם צריכים ללמוד אחריות!
הוא לא אמר לי... אז ידעתי שצריך להיות מתישהו טיול אבל לא ידעתי מתי!
והוא- מסכן, הוא בצהרון, אז עובר כ"כ הרבה זמן מהרגע שהגננת אמרה את זה בפעם עד שהוא פגש אותי.
ואני גם לא פוגשת את הגננת שלו כל יום!
וגיליתי את זה רק הבוקר..

פיתוש - אני הייתי רוצה להקשות על ההורים
ולשאול אם היית ממהרת למבחן חשוב מה היית עושה
אני אישית רצה למכולת או במקרה אצלי שהגן מול הבית ומביאה
מה שצריך

פיתוש ממש התחלתי לבכות עכשיו

פיתוש - הגננת הזו נשמעת לי חסרת אחריות וחסרת חוש בסיסי לעבודה חינוכית...
לצפות מילדים בני 4 פלוס-מינוס לזכור ש"מחר יש טיול" ולומר זאת להורים (יש ילדים שבצהרון, ויש ילדים שסתם לא יזכרו. מאד אופייני לילדים בני 4...), מבלי להכין מכתב או מזכר או אפילו לתלות באופן בולט בגן ולדאוג להסב את תשומת לב ההורים לכך - זה חוסר אחריות ופוטנציאל לפגיעה בילדים, בדיוק כמו שקרה לכם.
זה לא בסדר, והגננת לא עשתה את עבודתה כראוי. אף הייתי מסבה את תשומת לבו של האחראי על גננת זו להתנהלותה במקרה הזה (כן, אני מוצאת שזה מכעיס).
טוב שחזרת בשבילו.
שרון.

הגננת ממש ממש ממש לא בסדר!!!!!
יודעת מה? הייתי אפילו מדווחת על זה למפקחת!!!!!!!!!!!!!!!
מי, לכל השדים והרוחות, סומך על כך ש 35 ילדים יזכרו שיש טיול מחר????????

כל הכבוד לך

אני לצערי לרוב לא אוכל להביא דברים מהבית, אבל הייתי קופצת לחנות שממול או מבקשת מאחת האמהות האחרות ש"יחפו" עלי (אני תמיד מביאה את יונתן ממש מוקדם מהגן, אז אני יכולה לבקש ממישהי שתביא גם לו).

יעל, אמא של 2 אפרוחים

הגננת רוצה ללמד את הילדים "אחריות"???? קודם כל שתהיה היא אחראית ותלך ללמוד גננות!!!!

איזו חצופה הגננת!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

עמיתוש טוב שחזרת

תודה..
תראו, הראייה של הגננת היא כך- (וזה לא אומר שאני מצדיקה אותה בכלל..)
היא רוצה להעביר לילדים אחריות לזכור דברים, אז בתחילת שנה היא מודיעה על דברים והכל, עם פתקים ותזכורות וכו'..
ולאט לאט היא מעבירה לילדים אחריות. היא אומרת שמקסימום פעם אחת הוא יישכח, וזה לא דברים קריטיים- כולה חטיף, או חולצה לבנה לכבוד משהו של הגן,
ואח"כ- הוא בטוח יזכור!!
אז פעם אחת הוא יהיה מבואס ואח"כ- אין סיכוי שיישכח להודיע דברים.
יש לה בגן בכלל קטעים למשל- היא לא מקנחת לילדים את האף ורק מביאה להם טישו, כי הם צריכים לדעת לקנח לבד!
היא גם לא מנגבת את הטוסיק- כי אחרת הם לא יילמדו לבד!

טוב מאוד שחזרת
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!