נשמה יקרה אני קוראת את ההודעה שלך ויש לי דמעות בעיניים!

אני כל כך מבינה אותך אין לך מושגגג עד כמה!!!!!!!!!


אני נשואה שנה וחודשיים, התחתנתי בגיל מאווד מוקדם ולכן בתחילה נלחצתי קצת מהמחשבה על הריון, וממש לא רציתי עד 7 חודשים לנישואין שהתחלתי לרצות ובאמת לנסות, מיתוך ה7 חודשים של הניסיון הייתי חולה המווון ועברתי בערך 4 סוגי אנטיביוטיקות חזקות שממש לא אפשרו לי להקלט.
עכשיו אני עם וויטמינים מוגברים לחיזוק המערכת החיסונית ובכלל הגוף ועם חומצה פולית ומצפה ומייחלת להקלט!!
אני שוננאאאאאאאאאאאתתתתתתתתת את השאלה הזאת כמה זמן את נשואה??
יש לך ילדים?! מעצבניםםםםםםםםםםםםםםם


זה צובט לי את הלב כל פעם מחדש אני מתכווצת,

אני כל כך מרגישה את הצער הזה שהם גורמים לך עם השאלות הללו,
כמו שלי הם גורמים!
אמרתי לבעלי אתה לא מבין בכלל מה אני עוברת! זה כל כך קששה איך אפשר שלא להלחץ ולחשוב על זה כל הזמן עם השאלות החופרות שלהםם?!!
היפי תגידי לההםם הכלל יבוא בעיתו ובזמנוו אני לא לחוצה כרגע!!!!
שיקפצוו!

וחוץ מזה שאת מנסה באמת קצת זמן יחסית אז למה שלא תגידי את זה גם?! שלא יחשבו שיש לך בעיות! גם היית בהריון והיתה לך הפלה, אז בככלל את לא אמורה להלחץ "וגם הם" הכל תקין אצלך ברוך ה'!!
כולם מתחרטים על זה שבהתחלה לא רצו, ואז מחכים, זה חוק מרפי מה לעשות.

אין לבכות על חלב שנשפך, תבקשי מבורא עולם סליחה שעשית את זה ושאת מתחרטת, זה יפתח לך דרך חדשה תאמיני לי!
אני החלטתי שברגע ששואלים אותי אם יש לי ילדים אני אומרת כן, עוד מעט יגיעו בע"ה

ואז זה סותםם להם את הפה!
בהצלחה יפתיייי את תקלטי בקרובבב תאמיני לי את הכי אמורה להיות רגועה שנקלטת מהר!! אל תהי בלחץ זה רק מה שמעכב אצלך לדעתי..
אוההבבבתת





