
דיברנו ואמרתי לו כל מה שהיה לי להגיד...
אני כבר לא מבינה אותו..
אמרתי לו שכמה שאני לא רוצה אני מתכוונת לקחת גלולות אז הדפוק עונה לי שאם אני יקח גלולות אז זה נגמר

וגם הוא שאל אותי למה אני חושבת שאם אני יהיה גרושה יהיה לי יותר טוב?אני לא יהיה בודדה?אפשר לחשוב שאני ככ גרוע! אני לא מתעלל בך...

הגעתי לשלב בחיים שלי שאני כבר לא יודעת מה טוב ומה רע!מה כדאי ומה לא..אני במלחמות עצומות עם עצמי אני כבר שבורה נפשית


אני כבר חולה מכול המצב...איו לי סובלנות לילד ..וזה נירא שהוא מבין שקורה משהו בבית על כול היום מחבק ומנשק אותי ובלילה מתעורר כול הזמן בבכי..והיום במעון אמרו לי שהוא התעורר בצרחות בכי הסתרי...

בא לי לקום למציאות חדשה
