תודה על תגובותיכן -

פיתוש

מה פתאום????

לא מעבירה ביקורת ולא מתלוננת! אני יודעת שאת (במיוחד) מעריכה, ותודתי על כך. לגבי המדובר - נקווה שנגיע לימים טובים יותר, ונעדכן בדברים שהם רק משמחים וחיוביים. אמן.
טוטילה יקירתי

אין לי מושג ירוק מה קורה עם עובדי האוניברסיטה המנהליים. מכירה קצת יותר את הצד האקדמי, אבל לא בו אנו עוסקות.
לגבי העו"סים: הנה כמה דוגמאות ל"מקרים של חיים ומוות" שבהם עוסקים בעבודתם השוטפת היומיומית העו"סים:
1) תחנות לטיפול באלימות במשפחה (נשים מוכות, ילדים מוכים - סכנת חיים שם זה שכיח ויומיומי).
2) פקידי סעד לחוק הנוער - הנם עו"סים. הם המופקדים על שלומם ובטחונם של קטינים חסרי ישע.
3) תחנות לבריאות הנפש - אחראים לחולי נפש, אשפוזם ושחרורם. כמו"כ שיקומם במסגרות השונות (סכנת חיים שם זה שכיח ויומיומי - החל מהתאבדויות וכלה בפגיעה באחרים על רקע נפשי).
4) מסגרות אשפוזיות שונות, הן בבי"ח והן בקהילה.
5) טיפול בקשישים (פעמים רבות חסרי ישע) ע"פ חוק הסיעוד.
בעבודתי הציבורית השוטפת אני עובדת בצמידות לעו"סים, חלקם שנים רבות במערכת - מעל 15 ו - 20 שנות עבודה, תוך צבירת ותק, ניסיון, וידע מתמיד (קורסים, השתלמויות, שלא לדבר על כך שלרובם הגדול תואר שני). עו"ס שכיר במערכת ציבורית גדולה מקבל משכורת של 3500-4000 ש"ח לאחר 15-20 שנות ניסיון ככתוב. מעטים מגיעים ל - 6000-8000 ש"ח, בדר"כ סכום זה כולל את הוצאות נסיעותיהם.
אני חושבת שזה אומר הכל.
וגם אני, יש לי כל הכבוד למוסכניקים, מתקני מזגנים ואינסטלטורים

שרון.