לא הייתי כאן למעלה משבועיים כי עברתי שבועיים של סיוט שהסתיימו בכאב רב.
להזכירכן עברתי לפני חודשיים טיפול השבחה ראשון שהסתיים בגירוי יתר ואושפזתי למשך שבוע בבית חולים.
התחלתי טיפולים עקב כך שלא קבלתי מחזור בעקבות דיאטה חריפה ועל כן לא בייצתי ורופאים לחצו עליי שאם אני רוצה להכנס להריון אני חייבת לעבור טיפולים,מה שבדיעבד אני מצטערת שהתחלתי כי אם היתה לי סבלנות הייתי צריכה לאכול כמו בן אדם ולהמתין למחזור טבעי אבל קבלתי החלטות שגויות עקב כך שרציתי כבר להכנס להריון שני.
לאחר הטיפול שנכשל התבקשתי לנוח חודש על מנת להתחיל טיפול חדש,בזמן הזה אני ובעלי ניסינו להקלט טבעי ולא האמנתי שבאמת ת**** נכונה משתלמת ואכן בייצתי עשיתי בדיקת הורמונים כפי שהרופא בקש והוא אמר לי להפתעתי שבייצתי ויכול להיות שהגוף חזר לקדמותו וכמובן ששמחתי.
הוא אמר לי שאני יקבל מחזור לבד עקב הביוץ ולא צריך לקחת כדורים ואכן כביכול קבלתי מחזור ואמרתי שנתחיל לנסות לבד.
היה לי דימום די מוזר במשך 5 ימים שהייתי בטוחה שזה מחזור.
לאחר כשבועיים עשיתי בדיקת דם של הורמונים וביניהם בדיקת בטא שגם נרשמה לי בין היתר ומה אני רואה בטא 112,לא האמנתי אני לא מבינה עד עכשיו מתי היה ביוץ ואיך נקלטתי אם כביכול שבועיים לפני היה דימום.
עקבתי אחרי עליית הבטא במשך שבועיים בהתחלה לא היתה תקינה ולאחר מכן היתה עלייה יפה ובהמשך התחילו הפרשות חומות גם.
הרופאים אמרו לי שזה שום דבר וזה קורה אז המשכתי לעקוב ואז הגיע היום הנורא מכל יום חמישי האחרון הלכתי לעשות אולטראסאונד ולא ראו שק הריון ואמרו לי להמתין עד ליום ראשון ולראות שהבטא עולה ויכול להיות שיהיה בסדר אבל לשים לב שאין דימום ולא כאבי בטן שחס וחלילה לא יעידו על הריון מחוץ לרחם.
לא עברה שעה אני בינתיים הייתי בדרך לבילוי ופתאום היו לי התכווצויות בבטן שלא הייתי מאחלת לאף אחד עליתי לשירותים ומה אני רואה .......איזה דימום.
חברות שלי נבהלו אני פשוט התמוטטתי על הרצפה וישר הלכתי למיון......ופה ממש התחיל הסיוט.
הרופא טען שהוא חושב שזה הריון מחוץ לרחם ובמידה וזה יגדל בתוך החצצוצרה יצטרכו לכרות לי אותה,באותם רגעים ראיתי פשוט איך עולמי חרב אין לי מילים פשוט.
בהמשך עברתי בדיקות בטא ולבסוף הבטא ירדה ואכן היה דימום חזק והחליטו לאשפז אותי ליומיים כל הסוף שבוע הייתי שם ואתמול הרופא אמר לי שלפי ירידת הבט וגם בגלל שלא היו לי כאבי בטן כנראה שההריון היה בתוך הרחם ועברתי הפלה שלמה ולשמחתי לא היה שום ניתוח ולא גרידה אבל כאב רב שקשה לי להתמודד איתו ואני ממש ממוטטת נפשית אתמול חזרתי הביתה בידיים ריקות ומכאן נותר לי רק להמשיך הלאה ומה שמחזק אותי זה שיש לי ילד מקסים בבית ובעל תומך וכמובן המשפחה שלי.
עכשיו אני אמתין כמה חודשים שאני אתחזק פיזית ונפשית ואמשיך הלאה שבתקווהבפעם הבאה יהיה לי יותר מזל
http://www.holdthatpic.com/